|
|
עמוד:10
10 יוהאן גוטפריד הרדר להתכתב עם הוגים אחרים בני הזמן . כך לדוגמה, מבדיל הרדר בין מינוחים שונים הנוגעים באינסטינקטיים האנושיים אשר תרגמתי כ"אינסטינקטים" ו"דחפים" ( Triebe, Instinkte ) . החקירה של האלמנטים הייחודים לשימוש האנושי בשפה מקנה חשיבות רבה ליכולות השונות של האדם להחזיק במודעות לחוויותיו בעולם . התלבטתי רבות כיצד לתרגם את המונחים Besinnung ו- Besonnenheit המהותיים לחקירתו של הרדר את מותר האדם מהבהמה . אלו מביעים את יכולתו של היצור האנושי להיות ער לכך שחושיו מתווכים את רשמיו מהעולם . הרדר מבחין בין שני המושגים הללו כדי לתאר כיצד מתפתחת השפה האנושית ; הוא מדגיש את ההבדל בין יכולת זו לבין מימושה . בתרגום לעברית משמשים הצירופים "פעולת הכרה" ו"הכרה" להדגשת הדינמיקה בין שני מונחים אלו . אני מודה לדנית דותן על הצעה זו כמו גם על פתרונות מועילים רבים נוספים ששיפרו מאוד את התרגום . יש לתת את הדעת על מונחים נוספים בתרגום, ביניהם שם התואר "חושי" שהוא תרגום שם התואר sinnlich . בגרמנית משתמש הרדר במילה זו על פי רוב בכדי לסמן את האדם כברייה אשר לה קשר ישיר עם הטבע . האדם מתנהל בעולם לאור רשמי החושים שלו . בחרתי לתרגם שם תואר זה כ"חושי" ולא כ"חושני" כדי להימנע מהמשמעויות המיניות שדבקו בשם התואר האחרון אשר אינן קיימות אצל הרדר . בתרגום החיבור בחרתי להבדיל ככל האפשר בין המונחים שמייחד הרדר לרשמי חוש השמיעה האנושי . על פי הרדר, רגישותו של האדם משתנה בהשפעת התירבות . הרדר מפתח סוגיה זו בחיבורו המקיף יערות ביקורת משנת 1769 . שם הוא טוען שעמים קדמונים יכלו להבחין בין Töne שונים - צלילים דקים המתקיימים על מנעד עדין . המודרניים איבדו לדעתו את הרגישות הזאת, והם מבדילים בין Laute - צלילים אשר ההבדלים ביניהם חדים . שימרתי הפרדה זו לאור חשיבותה במכלול הגותו של הרדר . תרגמתי את המושג הראשון
|
|