|
|
עמוד:13
13 הדימוי לנו חברת הראווה ( 2001 ) של דבור ו סימולציות וסימולקרה ( 2009 ) של בודריאר, מספקת לנו הבנה בדבר כוחו של הדימוי במרחב התרבותי העכשווי . השאלה העמוקה שנגזרת מהעימות בין דבור לבודריאר היא כיצד יש להבין את הקיום, כממשות שיש בה מחשבות המתבטאות בדימויים או כדימוי מטפורי מתמשך שמתשתמש בצורות חומריות . לא מדובר בפלפול לשוני אלא במבחן עומק של הקיום כדבר המצוי מחוץ לתודעה או בתוכה . הנראות משמשת מעין הוכחה ניצחת לקיום הממשי האמפירי, אך בה-בעת היא המקור לכל מה שניתן להעלות על הדעת ולדמיין כאפשרות או כהפשטה . הדימוי מכונן מציאות ומשמש השראה, אך אינו יכול להיות מנותק מחומרים ומ"ישים" ממשיים השבים ומארגנים את הדמיון והתודעה . בודריאר מניח כי הממשות קיימת כמטפורה בלבד, ואילו אצל דבור המטפורה משקפת יחסי כוח וייצור חומריים . הטענה שנבקש לבסס בעידן ההיפר-מציאות היא כי כלא המטפורות כולא את הממשות באופני הייצוג שלה כפי שחומרי הממשות תלויים תדיר באפשרויות ההדמיה והייצוג שלהם . השאלות הנגזרות מהכרת תנאי הכליאה האלה הן : כיצד נוביל לשינוי או ניצור משמעות - על ידי פעולה ממשית או מטפורית ? בעזרת סיפור או מעשה ? או שמא בעזרת תצלום המופץ באופן ויראלי ? כיצד, בתנאי ההיפר מציאות והדיגיטציה, ניתן לארגן עולם דימויים החוזר ומתאזן על ידי חומרי הממשות עצמה ? מה הטעם לנסות ולהפריד עוד בין ממשות לאופני הייצוג שלה, כשאלו כבר "זוהמו" על ידה ? על כל אלו ננסה לענות בספר הזה . ברצוני להודות לפרופ' דוד אלכסנדר ולהנהלת המרכז האקדמי ויצ"ו חיפה על תמיכתם הנדיבה, העידוד והנגישות לחומרי היצירה וליוצרים הצעירים וברוכי הכישרון הלומדים במרכז, שנטלו חלק בדיונים בכיתה ; לפרופ' שאול קרקובר מהמכללה האקדמית חמדת הדרום על על תמיכתו הערכית והחומרית בספר ; לד"ר טל דקל
|
|