הערות על כתיבה סובייקטיבית

עמוד:11

11 גזע מדומיין והעוין של הציוויליזציה הנוצרית . החיים במשך מאות רבות של שנים לצד שכנים המאמינים שרצחת את בן האלוהים שלהם יוצרים, לכל הדעות, זהויות סגורות וחששניות . הפחד היומיומי העמוק מפני סביבה עוינת הוביל לקשיות עורף ולהתבצרות דוֹגמתית . הבידוד הכפוי מצד הדת השלטת יצר בקרב המנודים סירוב לקלוט חידושים וגירויים תרבותיים . הוא גם עודד מנטליות שדחתה את כל מי שניסה להתקרב . בהכללה רחבה, ניתן להציע שלהוציא כמובן את התקופה הנפלאה של תור הזהב היהודי-ערבי בספרד ( ואת הגותו של הרמב"ם, שהיא תוצר ישיר שלה ) , האמונה והפרקטיקות היהודיות נטו בדרך כלל לקפוא על שמריהן . ההתרפקות העזה על פרשנות טקסטואלית, שלֻוותה בציפייה כואבת לגאולה תוך הפניית עורף לסובב המנכר, עיצבה את עולמם הרוחני של היהודים כקהילות במצור . אנטישמיות או יודופוביה ? אין להסיק מכך, כמובן, שצורות העוינות כלפי היהודים, והזהות היהודית עצמה, היו זהות בכל התקופות . עוצמת הסלידה כלפי האחר היהודי גם הייתה שונה במקומות שונים ( בתחומי הציוויליזציה המוסלמית, למשל, נהגו להתנשא על היהודים יותר 1 עם מאשר לשנוא אותם, הן בחקיקה והן בפרקסיס היומיומי ) . זאת, לא ניתן לדעתי להתחיל להבין את האנטי-יהודיות של המאה ה- ,20 או את השינויים שחלו בזהות היהודית עצמה, מבלי להביא בחשבון את הזמן הארוך שהכשיר ועיצב אותן . כלכלות משתנות, פוליטיקות מתחלפות, טכנולוגיות מתפתחות, אולם טווח חייהם של משקעי איבה מנטליים המוזנים על ידי אמונות הוא ממושך 1 . מסה זו כמעט לא תתייחס ליודופוביה בציוויליזציה המוסלמית מפאת חוסר בקיאות בתחום .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר