|
|
עמוד:13
פ תח דבר׀ 3 1 כמעט דרקוניים כדי ליצור סביבה סטרילית סביב הפצע, ואיש בתוך הסביבה הזאת אינו רשאי לגעת בשום אדם או חפץ שמחוצה לה . כל מי שנמנה עם צוות הניתוח סטרילי גם הוא, ופירוש הדבר שאין אפילו בקטריה אחת על בגדיו ועל כפפותיו . כדי לשמר את הסטריליות הזאת, על כל משתתף בניתוח לפעול לפי נוהל מחמיר כשהוא לובש את החלוק והכפפות וכשהוא מתנועע סביב המטופל — עליו לשמור תמיד את ידיו מעל גובה המותניים, להסתכל בכל מי שהוא עובר לידו, להסב את כל גופו כשהוא קושר את שרוכי חלוקו ולעולם לא להפנות את גבו אל המטופל . כדי לצמצם עוד יותר את מספר החיידקים בזירת הניתוח כל המשתתפים חובשים כובעי מגן ועוטים מסכות, מספר הנוכחים בזירה נמוך ככל האפשר, ודלת חדר הניתוח סגורה כל העת . האמצעים האלה הניבו תוצאות שאין עליהן עוררין . בעבר היה הדבר נחשב לרגיל אם מוגלה היתה מצטברת בפצע אחרי הניתוח . כל מנתח ראוי לשמו ידע זאת, וזאת הסיבה שהמנתחים היו משאירים את הפצעים פתוחים ומאפשרים למוגלה לצאת בקלות . רק בזכות הסטריליות אפשר היה למנוע את הזיהומים האלה ולסגור את הפצע מיד בתום הניתוח . ההיגיינה אפוא אינה היסוד החדש היחיד בניתוחים ; גם תפירת הפצעים היא התפתחות חדשה יחסית . מי נעשה מנתח ? מה הדבר שגורם לבני אדם לרצות לחתוך את גופם של אחרים, גם אם אלה אינם חשים בכך באותו הרגע ? איך יכול אדם לישון בשלווה בשעה שחולה שניתח נאבק על חייו ? איך מתמודדים עם המצב שבו מנותח מת בעקבות הניתוח, גם אם המנתח לא עשה שום טעויות ? האם מנתחים הם מטורפים, מבריקים, חסרי מצפון, גיבורים או רברבנים ? עבודתו של המנתח כרוכה במתח רב . מקצוע המנתח הוא נפלא, אבל האחריות הכרוכה בו היא נטל כבד . המנתחים נעשים חלק בלתי נפרד מן הטיפול בחוליהם . אחרי הכול, ידיהם ומיומנותם הם הכלים שבאמצעותם נעשה הטיפול .
|
|