...ואת הממלכתיות בשב"כ הטמיע עמוס מנור...

עמוד:15

15 החברה הישראלית השתנתה ורחקה מזו של ימי היישוב והקמת המדינה : היא הפכה "מגויסת" פחות, חקרנית וספקנית יותר היו ארכיונים, ואינם עוד" – וגם משמעות סמלית חזקה : ביעור, להבדיל מגניזה – זהו צעד בלתי- הפיך, ומה שהיה – שוב לא יהיה . מינויו של מנור לראשות השירות התמרה – התמקצעות וממלכתיות "השוק השחור", הברחות של סחורות ומטבע זר, העלמות מס . השירות התגייס לעזרתו של ה-ש . א . – שירות האינפורמציה של משרד האוצר – ובתקופות ידועות אף ניתנה עדיפות לסיוע זה על פני "תחומי הליבה" של עבודת השירות . n השירו ת כארגון, באיושו ובעבודתו, היה טבוע בחותם מפלגתי, "מפא"יניקי", מובהק : אחד ה ביטויים לכך היה כ י סוי מודיע י נ י של כל הנוף הפוליטי הישראלי – כולל מפלגות שבמרכז הקשת הפוליטית, רחוקות מלהט מ הפ כנ י או מנ ט יי ה ל פעילות ח ש אי ת א ו אלימה, כאלו שעליהן אמר לימים עמוס מנור : "לא רק שאבן אין הם מרימים – אפילו תיק הם מתק שים להרים" . עסקה בכך מחלקה נוספת במטה 1 – מחלקת "מ" ( מפלגות ) . אחד התוצרים של פעילות מודיעינית זו היה סקירות מודיעיניות על המפלגות ועל בכירים בה ן, ש הופצו לבכירים במפ א "י עם הוראה מאירת-עיניים – "קרא והשמד", שהוטבעה על כל עותק מהעותקים שלהן . כתוצאה משלושת החריגים הללו, לא הודה אז איש בעצם קיומו של השירות : הוא היה בגדר ארגון שאינו קיים, וממילא היה משולל כל מעמד רשמי . הצנזורה מחקה כל ניסיון להזכיר בעיתונות את שמו ואת דבר קיומו של השירות . משה שרת , ראש הממשלה דאז, בתשובה לשאילתה, הכחיש מעל במת הכנסת את קיומו של הארגון . עם הזמן, התפתחו ביטויים חליפיים לשמו המפורש של השירות, שהידוע שבהם – "מנגנון החושך" – נטבע על ידי השבועון "העולם הזה" ועורכו אורי אבנרי . עמו ס מנור החל עב ודתו בש י רו ת כראש המחלקה לסיכול ריגול מזרח-אירופי . נסיקתו המזורזת לצמרת הארגון, עד לפסגתו, נבעה רובה ככולה מסגולותיו האישיות, שכן צעיר וחדש בארץ היה, ונטול קשרים פוליטיים . על חסרונות אלו חיפה בתפיסה מהירה, ביכולת למידה גבוהה, בכושר אנליטי חזק, בהפרדה חותכת בין עיקר לטפל, בכושר להנהיג אנשים ול הובי ל ת הל יכי ם ב ס ב י ב ת ע בודה ש אינה מוגדרת ואינה מסודרת, ובשאפתנות רבה – זו שכונתה על ידו "הרעב להצליח" . באוגוסט ,1950 שנה בלבד אחרי שהצטרף לשירות, כבר היה לראש מטה 2 ( האגף לזרים ) , ביולי 1952 מונה לסגן ראש השירות, ובאוקטובר 1953 המליץ איסר למנותו לראשות השירות . עמוס נקרא אז לריאיון אצל בן-גוריון : הריאיון נערך במלון "גלי כנרת" בטבריה, ושלושים הדקות שהוקצבו לו מלכתחילה התארכו והיו לשלוש שעות . לימים סיפר עמוס כי הריאיון היה "ממלכתי" למהדרין : בן שיחו לא התעניין כלל בדעותיו הפוליטיות או בשיוכו המפלגתי, אלא בחן אותו ביהדות, בציונות ובידיעת ההיסטוריה והגאוגרפיה של ארץ-ישראל . בשלוש השעות הללו פרס עמוס, מן הסתם, גם את קורות חייו : ילדותו בבית אמיד בסיגט שבטרנסילבניה ; נעוריו בתנועת נוער ציונית ; לימודי הנדסת טקסטיל בצרפת ; שובו לבית הוריו עם הפלישה הגרמנית ל צרפת ; קורותיו במחנות עבודה ג ר מניי ם בשנות מלח מת הע ול ם השני יה, שבעת שחרורו מן האחרון שבהם – היה על סף המוות ושרד אך בקושי רב ; עבודתו אחרי המלחמה כמזכיר הסניף של המוסד לעלייה ב' ברומניה ; ושירותו – לאחר הקמת המדינה – בנציגות ישראל ברומניה . בשובו מטבריה לירושלים אמר בן-גוריון למנכ"ל משרדו, טדי קולק : "על האיש הזה אומרים שהוא עולה חדש ? הוא לא עולה חדש" . עמוס מונה לתפקיד ראש השירות במינוי זמני : המינוי הקבוע התעכב עקב עזיבת בן-גוריון את תפקידיו ולכתו לשדה בוקר . שלושה חודשים נדרשו לאיסר כדי לשכנע את משה שרת , ראש הממשלה, ואת פנחס לבון , שר הביטחון, לאשר את המינוי ולהפכו לקבוע . כתב המינוי, בסיווג "סודי ביותר", הופץ לנמענים ספורים בלבד . אחד מהם היה משה דיין , הרמטכ"ל . הרמטכ"ל – איש ביטחון מנעוריו, מוכר לכול ומכיר את כולם – התבונן והתבונן בכתב המינוי, ושמו של ראש השירות החד ש לא אמר לו דבר . בשולי כתב המינוי רשם דיין שאלה לראש לשכתו, שלמה גזית : "שלמה, מי זה עמוס מנור ? " . ע שר שנ ות כה ונ ת ו של מנור ברא ש ות השירות עמדו בסימן התמרה ( מטמורפוזה ) . . . ואת הממלכתיות בשב"כ הטמיע עמוס מנור אורי אבנרי – כינה את שב"כ "מנגנון חושך" בשל עיסוקו בפוליטיקה ( ארכיון המל"ם ) גיליון ,93 שבט תשפ"ג, פברואר 2023

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר