|
|
עמוד:12
12 | סימני דרך לשילוב בריא של הילד החולה | יוספה איזנברג הספר יפורט ויורחב המושג ( על פי חוזר מנכ“ל והגדרות מהספרות ) , ובהמשך יובהר המיקוד במחלות קשות ומתמשכות . במונח “ילדים חולים“ הכוונה לילדים חולים כרוניים במחלות קשות, מאיימות - חיים . לשון זכר או לשון נקבה : כאשר מובאים דברים מהספרות המקצועית ננקטת » לשון זכר . כאשר מובאים ממצאים ודוגמאות מהשדה, השימוש הוא בלשון זכר או בלשון נקבה על פי המקרה ( “מורות“, “סייעת“, “פסיכולוג חינוכי“ וכדומה ) . כדי להבחין בין דברי המרואיינות לבין דבריי, דבריהן מובאים בהזחה מימין » ובגופן שונה . לעומת זאת קטעי הציטוט ממקורות מוזחים משני הצדדים . שלש נקודות ( . . . ) משמען הפסקה טבעית של המרואיינת בשטף הדיבור . » כאשר נקטע הרצף על ידיי יופיע הסימן { . . . } . כדי לשמור על פרטיותן של המרואיינות שונו שמותיהן ולא נמסרו פרטים מזהים שלא היו הכרחיים להבנת דבריהן . בתחילת הספר מובאים שני סיפורי שילוב מפי שתי מורות . הסיפור הראשון, » של דניאלה, הוא סיפורה של מורה המשלבת בכיתתה ילד שהגיע לכיתה כשהוא כבר חולה זה כמה שנים . הסיפור השני, של ענת, הוא סיפורה של מורה המשלבת בכיתתה ילדה שחלתה באופן פתאומי . הסיפורים כתובים בלשון המורות אך הם מקוצרים . למרות הקיצור מופיע בכל אחד מהמקרים “סיפור שלם“ שמתאר את תהליך השילוב . מטרת הבאת הסיפורים בתחילתו של הספר דווקא היא להציג את תמצית מורכבות השילוב כפי שהיא באה לידי ביטוי בדברי המורות ולהוביל את הקורא לפרוט את המורכבות תוך כדי קריאת הספר .
|
|