|
|
עמוד:10
10 | סימני דרך לשילוב בריא של הילד החולה | יוספה איזנברג הפרק הרביעי מתאר את הפוטנציאל הקיים בתפקיד המורה כמקור תמיכה לילד בכלל ובעת משבר בפרט . הגשמת הפוטנציאל הגלום בתפקיד המורה כמקור תמיכה תלוי במידה רבה בתפיסותיו את הקושי של הילד החולה ובתפיסתו את גבולות תפקידו כמורה משלב . הציפיות מהמורה, קשייו של המורה ותפיסותיו הנוגעות לשילוב מוצגים בפרק זה כפי שהם משתקפים בספרות המקצועית הנוגעת לילד במשבר ובמיוחד לילד חולה . בפרק זה מתוארת גם מערכת הקשרים האפשרית בין המורה ליועץ המומחה . החלק השני מתמקד בידע על אודות המורה המשלב ילד חולה . חלק זה מציג את המורות, שהן מקור הידע הייחודי של ספר זה, וכן ידע שנאסף על הילד החולה בשדה החינוך, ידע ייחודי על ילדים עם צרכים מיוחדים שאינם תחת גג החינוך המיוחד . חלק זה של הספר משמש גשר בין החלק הראשון - ה“הלכה“ - לבין החלק השלישי - ה“מעשה“, ויש בו שני פרקים : הפרק החמישי מציג לפני הקורא את אוכלוסיית המורות הנחקרות, שכאמור הן מקור הידע הייחודי על אודות שילובם של ילדים חולים במחלות מאיימות - חיים במערכת החינוך . הבחירה במורות הנחקרות היא למעשה בחירה בשדה החינוך, שעד כה קיבל תשומת לב משנית בסוגיית ההתמודדות של הילד החולה ובסוגיית השתלבותו בכיתה . הבחירה בקולן של המורות המחנכות דווקא להבנת תופעת השתלבותו של הילד החולה בכיתה היא בעלת חשיבות, והיא מפורטת בפרק זה . הפרק השישי עוסק בתיאור רצף השלבים שעוברת המורה בעת שילוב ילד חולה כרוני במחלה מאיימת - חיים בכיתה . לרוב המורות ההתמודדות עם שילובו של ילד חולה בכיתה היא התנסות חדשה . אף על פי שקיים מכלול של גורמים המשפיעים על תגובות המורה, אפשר לומר שמרבית המורות המתנסות בזה עוברות אותו רצף של שלבים . החלק השלישי, מהלכה למעשה, הוא חלק הארי של הספר . כאן אציג את הגורמים המקדמים או המעכבים שילוב יעיל של הילד החולה תוך התייחסות לבדיקת הקשרים שבין הילד לסביבות השונות שהוא חי בהן, ולבדיקת מקומה של המורה בכל אחת מהסביבות החברתיות של הילד . בחלק זה שני פרקים : הפרק השביעי עוסק בגורמים מקדמים או מעכבים שילוב יעיל בסביבות הקשורות לילד, למשפחתו ולכיתת הלימודים .
|
|