|
|
עמוד:12
12 | בין אדם - גבולות של אמפתיה במצבים אלו . היא מגדירה אמפתיה כיחסים בין שני סובייקטים אקטיביים, זה שמבקש אמפתיה וזה שנענה במתן אמפתיה, ומבחינה בין מצבים של חוסר הסכמה ומצבים שבהם קיים שוני בין אנשים . כאשר צד אחד מבקש אמפתיה במצבי קונפליקט, טוענת נאות עפרים, הוא מצפה מהצד השני להסכים עם נקודת מבטו ולא רק להבין אותו . דוגמה מובהקת לכך היא בקשה לאמפתיה הכרוכה גם בבקשה לפעולה ( או להימנעות מפעולה ) . החוקרת מראה כי קיום יחסים אמפתיים במצבים אלו מחייב את הצדדים החלוקים לבנות יחד מרחב בין - אישי המושתת על הכרה הדדית . הבנייתו של המרחב הבין - אישי כרוכה בשני תנאים : הראשון הוא הכרה בנקודת המבט של מבקש האמפתיה מבלי שזה יצטרך להצדיק אותה ; השני הוא שמבקש האמפתיה יכיר בנקודת מבטו של האדם שאליו הוא מפנה את הבקשה . מסקנת המאמר היא שבמצבי קונפליקט יחסים אמפתיים מותנים בהכרה של מבקש האמפתיה בנקודת מבטו של האדם שאליו הוא פונה . חלקו האחרון של המאמר דן בהשלכותיה של מסקנה זו בשדה החינוך . בהמשך להבחנה שמציגה נאות עפרים בין יחסים אמפתיים במצבי שונות ובין יחסים אמפתיים במצבי קונפליקט, מנגיד ד״ר מרום קלי במאמרו ״אמפתיה בשירות האדם ובשירות מאבקו - בעקבות הגותם של מרטין בובר ופאולו פריירה״ בין שני סוגי אמפתיה : אמפתיה שמטרתה יצירת יחסי זיקה עם הזולת באשר הוא, ואמפתיה שמטרתה לקדם סולידריות בין חברי קבוצה השותפים למאבק כלשהו . החוקר מציג את שני סוגי האמפתיה כפי שהם נגזרים מהגותם של מרטין בובר ופאולו פריירה בנושא הדיאלוג . בהקשר החינוכי, טוען קלי, עשויה להתעורר סתירה בין השאיפה לחנך תלמידים לפתח זיקה ואמפתיה לכל אדם באשר הוא, לבין השאיפה לחזק את הסולידריות ואת השייכות של כל תלמיד לקהילתו ( שנתונה לעיתים בעימות עם קבוצות אחרות ) . לשיטתו, מקור המתח בין התפיסות נעוץ בסוגיה רחבה יותר : ראיית המציאות כא - פוליטית ( בובר ) או כפוליטית ( פריירה ) במהותה, וכפועל יוצא מזה כמבוססת על דיאלוג או על מאבק . לסיכום מציע קלי מושג מורכב של אמפתיה, שבו שני סוגי האמפתיה משלימים זה את זה תוך כדי יצירת מערך של איזונים ובלמים . מאמרו של ד״ר ניסים אבישר, ״אמפתיה רודפת צדק : רציונל אמפתי מחודש לעבודה במצבי קונפליקט בין קבוצות״, מתמודד במישור המעשי עם המתח הפילוסופי שמעלה קלי . אבישר מזהה קונפליקטים בין קבוצות כוח לקבוצות שוליים וטוען שבמפגש בין קבוצות בקונפליקט יש לקבוצת הכוח ולקבוצת השוליים מטרות וצרכים שונים . המוטיבציה המרכזית של הצד החזק היא
|
|