|
|
עמוד:10
10 | בין אדם - גבולות של אמפתיה את השימוש הפופולרי בביטוי אמפתיה בשיח הפרטי והציבורי ( במובחן מהשיח המקצועי ומהשיח המחקרי ) . על סמך ניתוח טקסטים אשר הופיעו בתקשורת הכתובה ( מודפסת ומקוונת ) , הכותב משרטט תמונה מורכבת של משמעויותיו ושימושיו של המושג אמפתיה בישראל ומחלץ תובנות על אודות הערכים והיחסים החברתיים העולים מתמונה זו . כערך, טוען שלסקי, אמפתיה מהווה ייצוג חברתי של יחס מבין ומתחשב באחר, אופן התייחסות ראוי לסובייקט או לקבוצה כלשהי . כאסטרטגיית שיח הוא מצביע על שני שימושים מרכזיים במושג : שימוש באמפתיה ככלי בקרה על איכות תפקודם של אנשי מקצוע ( ובשיח הפוליטי – על היחס שניתן לאנשים ולקבוצות או נמנע מהם ) , ושימוש באמפתיה כטקטיקה, כלומר באופן נצלני . לסיכום, שלסקי מציע שהשימוש הנרחב שנעשה במושג, ובפרט הציפייה והקריאה לאמפתיה, מבטא את התפוררות מסגרות התמיכה ( משפחה, קהילה, מדינה ) ואת אי - הנחת שבסדר החברתי . את הפנים הרבות של המושג אמפתיה במחקר החינוכי מאיר ד״ר יצחק ברקוביץ במאמרו ״ריבוי הפנים של אמפתיה בהוראה : המשגות וממצאים״ . הכותב סוקר את המחקר האמפירי בתחום ההוראה, מצביע על הגדרות שונות של אמפתיה המיושמות בו, ומארגן אותן בשני צירים . הציר הראשון מושתת על המשגות מתחום הפסיכולוגיה ומתמקד באמפתיה מנקודת מבט פנים - אישית . כאן ברקוביץ מזהה שתי הגדרות שונות של אמפתיה במחקר החינוכי : מחקרים המגדירים אמפתיה כתכונה ומחקרים הממשיגים אמפתיה כתלוית מצב . הציר השני הנשען על ספרות מתחום הבריאות והעבודה הסוציאלית, מתמקד בנקודת מבט בין - אישית . בציר זה מזהה הכותב שני סוגי המשגות : כאלו המתייחסות לאמפתיה כאל תהליך תקשורת וכאלו המגדירות אמפתיה כמערכת יחסים . לנוכח המשגות שונות אלו הכותב מנתח את שדה ההוראה . הוא מסכם בטענה כי קיים ערך רב בריבוי ההמשגות ונקודות המבט על אודות אמפתיה, היות שאלו משקפות בצורה נאותה את מורכבותן של ההוראה ושל האמפתיה . במאמרה ״פדגוגיה אמפתית : האם יש דבר כזה״ ? פותחת פרופ׳ יהודית וינברגר את דלת הכיתה ונכנסת לנבכי תהליכי הלמידה . אומנם כל למידה כרוכה ברגשות, אך למידה משמעותית, טוענת וינברגר, היא למידה היוצרת שינוי קוגניטיבי והתנהגותי וכרוכה ברגשות של ערעור ואי - ודאות . למורה המטפח למידה עמוקה יש אפוא תפקיד כפול : לערער את תלמידיו ובה בעת לנסוך בהם ביטחון . תפקיד כפול זה, טוענת וינברגר, כרוך באי - ודאות מובנית עבור המורה, ולכן מחייב אותו לאמץ גישה ומיומנויות אמפתיות כלפי תלמידיו וכלפי עצמו . וינברגר פותחת את
|
|