ניתוח היסטורי קצר

עמוד:9

העם היהודי - 9 - לדלדולם עד כדי הידרדרות למעמד של עדה קטנה, כדוגמת השומרונים . היציאה לגלות הצילה אותנו, בעצם, מגורל דומה . אבל יש לחדד את העניין כדי להבין את סוד השתמרות העם היהודי, כי עצם קיומה של דת לאומית איננו ערובה מספקת לכך, ויוכיחו כל אותם עמי התקופה העתיקה בעלי הדתות הלאומיות שנעלמו ואינם . מה ששימר את היהודים זה אלמנט מסוים בדת הזאת שאיננו קיים באותה עוצמה בדתות האחרות . הכוונה בכך היא לעובדה שיסודותיה של הדת היהודית הם יותר משפטיים מאשר דתיים, שכן היא מושתתת על הסכם, או ברית, בין האל לבין קבוצה אתנית מבין ברואיו . עיקרה של הברית הזאת איננו אמונתי אלא התנהגותי : האל מתחייב להפוך את הקבוצה לעמו הנבחר והקבוצה מתחייבת לחיות על פי קוד התנהגותי מסוים שנקבע לה על ידי האל והמפורט בתורה שנתן לה . מכאן, שהבסיס לדת היהודית הוא אתני : היא חלה אך ורק על אותם אנשים ונשים הרואים את עצמם, ומוגדרים על ידי אחרים, כשייכים לעם היהודי . השייכות לעם זה נקבעת היום על ידי לידה מאם יהודייה, או על ידי הצטרפות רשמית של לא-יהודים לעם היהודי . בניגוד למקובל בדתות אחרות, אין ההצטרפות מתבצעת על ידי קבלת אמונה חדשה, אלא על ידי קבלת קוד ההתנהגות הקבוע בתורה לבני העם היהודי . מאליו מניחים כי כל מועמד להצטרפות הוא כבר מאמין ואין הוא מבקש אלא להצטרף ל"עם הנבחר" . במסגרת זו עליו ללמוד את הדינים והמצוות החלים על היהודים, ולאחר תקופת לימודים ובחינת ידיעות המועמד מאושרת הצטרפותו לעם היהודי . כאן מאמץ הגֵּר זהות אתנית חדשה : שמו מוחלף לשם עברי בתוספת הכינוי "בן אברהם" — אבי העם היהודי על פי המסורת . האופי המיוחד הזה של הדת היהודית הוא שתרם יותר מכל דבר אחר לשימורה במשך קרוב לאלפיים שנה . הפרט היהודי לא נאחז,

איפאבליש הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר