|
|
עמוד:12
עמו ( וזאת בד בבד עם העמקת המודעות לעצמי וללא - מודע האישי, כפי שנעשה בטיפולים אחרים ) . מטבע הדברים מצריך תהליך טיפולי שמעבדים בו את הלא - ידוע המשפחתי משך זמן בינוני או ארוך עם המטפל . נועם : אני לא יכול להסביר למה אני מתעצבן כל כך כשריקי רוצה להתקרב אליי . זה יכול להיות משהו רגיל, כמו לבקש שאסיע את הילדים או שניסע יחד לחופשה . ריקי : אני מרגישה שאתה מתחמק ולא רוצה לעזור . פתאום אתה כועס ומתנתק ואני נשארת בלי עזרה וגם פגועה . אני שחוקה כל כך שגם אני מעדיפה את הנתק . אבל מצד שני, שנינו לא רוצים לפרק את הבית ואת המשפחה . נועם : למרות שהבנתי בטיפול האישי מה אני משחזר מהיחסים המנוכרים שהיו בין הוריי, זה לא רק זה . ריקי בכלל לא דומה לאימא שלי . יש דברים שקורים בינינו . אני לא יכול להסביר למה אני מרגיש נחנק ביחד . ריקי : ביום-יום, אנחנו מגדלים את שני הילדים הנהדרים, אבל התוקפנות שלך לא משתנה כלפיי . כל פעם שאני מנסה להבין מה אני עושה שגורם למחנק, אתה כועס עוד יותר . נועם : אל תאשימי רק אותי, יש גם משהו אצלך . ריקי : אני לא אומרת שאני לא צד בעניין . אני גדלתי בבית עם המון חרדה . אנחנו מדברים הרבה על הגרעין החרדתי שהבאתי אתי, אבל אתה לא מנסה להתחשב בזה בכלל ורק מגביר כל הזמן את הפחדים שלי . מטפלת : נועם, מה קורה לך כשריקי מתארת את מה שהיא מרגישה ? נועם : יש משהו בתיאור שלה . תביני, כשאנחנו לא יחד אני מתגעגע אליה ורוצה שנהיה ביחד . אבל איך שאנחנו נפגשים משהו משתנה . בטיפול הזוגי הקודם נתנו לנו כלים לתקשורת יותר טובה אבל זה לא החזיק מעמד, כי אני מודה שאיך שאני 12 | הלא - ידוע המשפחתי
|
|