מבוא

עמוד:12

12 אסנת רבינוביץ ( בתחומי הציור, הספרות והאסטרונומיה ) , אך אלה מחוללים התפתחות אפיסטמית שחלה על דרכי ההכרה . התחומים השונים יוצרים מרחב הכרתי חדש ומוגשים לנמען באמצעות המבט הדו- כיווני . המסר הרפלקסיבי יוצר מסגרת מטא-פואטית המרחיקה את הנמען מאשלייתיות ומחייבת אותו להתבוננות רפלקסיבית באקט ההתבוננות . האם היו קשרים בין מחברים אלו ? האם הם הכירו זה את זה ? התשובה שלילית . כל אחד מהם שייך לדיסציפלינה אחרת, וערוצי התקשורת של המאה ה- 17 היו שונים בתכלית מאלה של המאה ה- 21 . עם זאת, ידועים ערוצי הידברות מיוחדים שהתפתחו באותה עת . המצאת הדפוס ותרגום התנ"ך ללשונות הוורנקולריות האיצו את התפתחות ערוצי התקשורת הבין-לאומית ואפשרו מגעים בין מוקדים שונים . ידוע למשל שבספרייתו של גלילאו היה עותק מתורגם לאיטלקית של קיחוטה , וסביר להניח שוורמיר ידע או לפחות שמע על עבודתו של גלילאו ועל הישגיו . תצוין גם השפעתו של דקרט על כמה מהיוצרים שבהם נעסוק, בתוכם ציירים העוסקים באופטיקה ובראייה . גם אם העדויות אינן רבות, יובאו ראיות להשפעות אלו . מבנה הספר חלק א ( פרק 1 ) יתמקד באספקטים ההיסטוריים שיקושרו לתופעה של אחיזת העיניים . במאה ה- 17 ניכרים שינויים בכמה מתחומי התרבות, והיא מוגדרת כראשית העידן המודרני . נתעכב על כמה מהשינויים הללו ונראה כיצד הם באים לידי ביטוי ביסודות הפואטיים-רטוריים של האסטרונומיה, של האמנות ושל הספרות . נדגיש שהעיסוק יתמקד בדרכי הביטוי שה"מחברים" נוקטים ולא בתחומי היצירה עצמם . לא נעסוק באסטרונומיה עצמה, אלא בדרכי הביטוי שנוקטים האסטרונומים גלילאו וקפלר ; לא

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר