|
|
עמוד:14
] 14 [ הם נהו אחריו, מוקסמים . קומתו גבוהה וקולו רם . זמן רב חיכה לרגע הזה . אף הם . התנועה חרישית . חלילה לא לעורר חשד בקרב השכנים מפקועה, שנהגו לרדת בשעת לילה מההר לפאתי הקיבוץ . או גרוע מכך, להתגלות על-ידי חברי הקיבוץ, הוריהם . בנקודה המוגנת חיכו לנערים חברים אחדים מתל עמל . הם הדליקו מדורה והתאספו סביבה בחצי גורן . הם נתבקשו לקפוץ מעל האש ולהפגין אומץ, להרוויח את המעמד . הטקס לא התארך . כל אחד נשא את שבועתו לתנועה . קם הדבר ונהיה . קבוצת רגב הם קראו לעצמם . הכיתה הבוגרת בחברת הילדים בבית אלפא הייתה לקן השומר הצעיר, לחלק ממשהו גדול יותר . לא עוד בידוד וריחוק מחבריהם בקיבוצים ובעיר . לא עוד בלבול ובזבוז זמן בחיפושים מיותרים . ההתרגשות ניכרה בכל הנוכחים . הם צפו לפנים וראו עתיד מבטיח להם ולביתם . מבעד ליצר ולמרד הנעורים, קיוו בסתר לִבם וגם בגלוי שאולי יצליחו למלא את הוריהם בגאווה . הרי בדיוק למעשים כאלה חינכו אותם, זה מה שלמדו מהם וממרד הנעורים שלהם . הם לא יכלו לדעת שהמעשה הזה יחולל סערה שתידון במקומות החשובים ביותר ויעסיק את האנשים החשובים ביותר . לבטח לא שיערו בנפשם שזה יהיה הרגע שישנה את הקיבוץ לתמיד . אי-אפשר לצפות מנערים שמלאו להם בקושי תריסר שנים לדעת דבר כזה .
|
|