מבוא

עמוד:13

מבוא | 13 מכך, יש בה דרך מהפכנית לייצור ולעבודה . הדפוסים המתלווים לפעולת הייצור בעולמנו ומנכרים אותנו מחיינו מתבטלים, והעבודה נעשית אירוטית יותר ומחוברת לחושים . הפרק הרביעי עוסק במהותו של מידברן, שהיא בעיניי תרומתו הגדולה לחברה שלנו — השפעתו החדשנית על מבנה הנפש של האדם ויצריו . חלק זה מתבסס על משנתם של אריך נוימן והרברט מרקוזה . נוימן דגל ביצירת מוסר חדש . מוסר זה, בניגוד למוסר הישן, לא יהיה מבוסס על אשמה, הדחקה והדחייה, וייפטר ממנגנוני הדיכוי המלווים את החברה המערבית . מרקוזה דחף ליצירת חברה וציוויליזציה שאינן מבוססות על ריסון היצר ודיכוי-יתר, כי אם על פיתוח הארוס . במידברן מתגלה חברה שהתנערה ממנגנונים חברתיים רבים שיצרנו במשך הדורות ומבוססת ברובה על שחרור וביטוי יצריהם של בני האדם . בפרק זה אסביר כיצד מידברן מוכיח את צדקת טענותיו של מרקוזה באשר להיתכנותה של חברה אירוטית, המונחית על ידי היצר האנושי . בסוף הדבר של הספר אני עוסק בשאלה אם המידברן הוא אכן סוכן שינוי חברתי או שמא הוא אירוע אסקפיסטי . אני מעמת את הפוטנציאלים המהפכניים שיש בו עם החסמים שמונעים ממנו לחולל שינוי חברתי . ספר זה הוא אחד מתוך שניים המרכיבים את המחקר השלם על מידברן . הספר המשלים נקרא "לחיות את המידברן", והוא עוסק בשאלות בדבר ארגון החברה, עמידתה במתח שבין עיר לקהילה ומימוש האפשרות להפוך את התרבות המתקיימת במידברן לדרך חיים ולצורת חיים אחרת עבור בני האדם .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא