פרק א המין האנושי

עמוד:6

6 על טבע האדם מול אותם מאפיינים של ההרכב הביולוגי שלנו שאנחנו חולקים עם בעלי חיים אחרים . כיום, פילוסופים הסבורים כך מוצאים עצמם בעימות עם זרם מחשבה רב-עוצמה, הקולח בכל ערוצי החיים האינטלקטואליים מאז פרסום ספרו של ריצ’רד דוֹקינְס הגֵן האנוכיי . דוקינס טוען שבכוחה של הברירה הטבעית להסביר את כל העובדות הסבוכות הקשורות בתרבות האנושית, אם רק נראה את התרבות כתופעה המתפתחת בהת א ם לאותם עק רונות כ מו האורג נ יזם האינדיבידואלי . בד יוק כשם שהאורגנ יזם האנושי הוא “מכונת הישרדות” שנו צרה בידי גֵנים המשכפלים את עצמם, כך התרבות היא מכונה שנוצרה על ידי “מֵמים” ( memes ) בעלי יכולת שכפול עצמי — ישויות מנטליות המשתמשות באנרגיות של המוחות האנושיים כדי להתרבות, באותה דרך שבה וירוסים משתמשים באנרגיות של התאים . כמו הגֵנים, המֵמים זקוקים ל- Lebensraum , * והצלחתם תלויה במציאת הנישה האקולוגית שתאפשר להם לייצר דוגמאות נוספות מסוגם . הנישה 19 הזאת היא המוח האנושי . הואיל והמֵם מתאכסן במוחו של האדם, הוא משתמש במוח הזה כדי לשעתק את עצמו — כפי שלחן קליט משעתק את עצמו בהמהומים ובשריקות, ואחר כך מתפשט כמגפה בקהילה האנושית, כמו האַריָה “ La donna è mobile ” בבוקר שאחרי הצגת הבכורה של ריגולטו . דוק ינס טוע ן שרע יונות, אמונות ועמדות הם הצורות המ ו דע ות ש מאמצות הישויות המשכ פלות את עצמן, ובדומה למ חלו ת ה ם מתפשטים באמצעות שימוש באנרגיות של מארחיהם : “כשם שהגֵנים מפיצים את עצמם במאגר הגנטי על ידי דילוג מגוף לגוף, באמצעות תאי זרע וביציות, כך המֵמים מפיצים את עצמם במאגר הממטי על ידי דילוג ממוח למוח — תהליך שאפשר לקרוא לו בשם חיקוי, במובן הרחב 20 דניאל דֶנֶט מוסיף שהתהליך הזה אינו מסב בהכרח ביותר של המילה” . 21 בקרב האורגניזמים הטפיליים ישנם סימביוטים, החיים בדו-קיום נזק : בלתי מזיק עם מארחיהם, וגם מוּטוּאליסטים ( mutualists ) , המגבירים בצורה חיובית את היכולת של המארח לשרוד ולשגשג בסביבתו . * גרמנית : מרחב מחיה .

הוצאת שלם


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר