|
|
עמוד:5
המ ין האנושי 5 16 מעניינות ככל שתהיינה הצלחותיהם של בעלי חיים לקשור האדם . בין מילה לדָבָר או בין מילה לחוויה, הקישורים האלה הם מסוג שונה בת כלית מאלה הטבועים בד קדוק טרנספורמטיבי . * אין הם אלא אסוציאציות מקוטעות, שבמנותק מן החוקים הגנרטיביים והארגון הסמנטי, יכולות לשמש ככלים לחשיבה, לדיאלוג ולחקירה לא יותר מקריאות האזהרה של ציפורים ושל שימפנזי בּוֹנוֹבּוֹ הננסים ) או מן הזנבות המכשכשים של כלבים . ואולם, ההתנגדות הזאת איננה נתפסת ברבים כסוף פסוק ; הגנטיקאים טיפחו תיאוריות של “פרוטו-שפה”, המנסות להראות שתיתכנה התקדמויות מקוטעות לקראת פיתוח יכולת 17 לשונית — התקדמויות הכפופות לברירה ברמה הגנטית . גֵנים ומֵמים אנו יודעים שהמין האנושי הסתגל לסביבתו, אבל אנחנו יודעים גם ש הוא סיג ל את הסביבה ש לו לעצמו . הוא הע ביר לצאצאיו אדפטציות לא רק באופן גנטי אלא גם באופן תרבותי . הוא עיצב את עולמו באמצעות מידע, שפה וחילופים רציונליים . הביולוגיה יכולה להכיר בכל המאפיינים האלה, ואפשר למצוא להם מקום בתיאוריה 18 ואולם, תיאוריה כזאת תיסוב יותר על שעתוק של אבולוציונית . חברות מאשר על שכפול של גֵנים . נוסף על כך, החברות האנושיות אינן קבוצות של פרימטים המשתפים פעולה ביניהם ותו לא ; הן קהילות של אנשים החיים תוך שיפוט הדדי ומארגנים את עולמם על פי מושגים מוסריים, שכנראה אינם ממלאים כל תפקיד במחשבותיהם של השימפנזים . ייתכן שהמדעים הקוגניטיביים ישלבו יום אחד את המושגים המוסריים האלה בתיאוריה ביולוגית של המוח ושל תפקודיו . אמיתוּתה של התיאוריה הזאת תיבחן לנוכח הכישורים האנושיים המובהקים, שוואלאס תיאר כבלתי נחוצים מבחינה אבולוציונית, ולא * התיאוריה החומסקיאנית של הלשון, הנקראת "בלשנות גנרטיבית- טרנספורמטיבית", מדגישה את היכולת האנושית ליצור מגוון עצום של מבעים על בסיס מבנה עומק תחבירי אוניברסלי, הטבוע בנו מלידה .
|
|