|
|
עמוד:3
המ ין האנושי 3 סבר בתחילה שלא כך הוא, אבל מאוחר יותר שינה את דעתו והגיע למסקנה שאמנם קיימת קפיצת מדרגה איכותית בסדר הדברים, המציבה את הכשרים הגבוהים יותר של המין האנושי בקטגוריה אחרת מן המאפיינים שאנחנו חולקים עם השכנים האבולוציוניים שלנו . לדבריו, “אנחנו מחוננים בכוחות אינטלקטואליים ומוסריים שאינם נחוצים 3 ולכן לא ניתן להסביר את קיוםמבחינת הדרישות האבולוציוניות”, הכוחות האלה באמצעות תהליך הברירה הטבעית של הכשירים ביותר . דרווין, מכל מקום, המשיך להחזיק בהשקפה ש- natura non facit saltus , * ובספרו מוצא האדם ( The Descent of Man ) ניסה להראות כי אפשר ליישב גם את ההבדלים הניכרים בין האדם ובין שאר בעלי 4 לדידו, החוש המוסריהחיים עם התיאוריה של התפתחות הדרגתית . האנושי אף הוא המשך רציף לאינסטינקטים החברתיים שמפגינים 5 לטענת דרווין — טענה שאומצה בימינו בידי סטיבןמינים אחרים . פּינקֶר וג’פרי מילר — גם אמנו ת ומוסיקה ורבים מן הכישורים ה”גבוהים יותר” של האדם, המצטיירים לכאורה כמשוללים כל פונקציה 6 דרווין המשיך הלאה אבולוציונית, הם תולדה של ברירה ברמה המינית . והשווה את מבעיהם של הרגשות האנושיים בקלסתר הפנים ובמחוות הגוף לביטויי הרגש בקרב בעלי חיים אחרים . באופן זה, הוא ביקש לבסס את טענתו שהפער הנראה לעין בינינו ובין קרובי משפחתנו 7 האבולוציוניים איננו, בחשבון אחרון, משום ראיה למוצא נפרד . גנטיקה ומשחקים המחלוקת הזאת קיבלה צביון שונה לחלוטין מאז העבודה החלוצית 8 בבעיות שדרווין נאבקשל רונלד א . פישר בגנטיקה של אוכלוסיות . בהן לאורך חייו — לדוגמה, הברירה המינית של מאפיינים שאינם מתפקדים בצורה נורמלית ( בעיית זנב הטווס ) , או ה”אלטרואיזם” של חרקים ( בעיית תל הנמלים ) — חל שינוי קיצוני כשמרכז הכובד של האבולוציה עובר מבעל החיים המתרבה באמצעות מין לגֵן המשכפל * לטינית : הטבע אינו עושה קפיצות [ כל הערות הכוכבית הן הערות המתרגם והעורך ] .
|
|