|
|
עמוד:11
מבוא | 11 מהתעצמותה של מגמת ההכלה של ילדים כבדי שמיעה וחירשים במסגרות חינוך רגילות . זרם מחקרי אחר התמקד בהתפתחותם של כישורי הקוגניציה החברתית . בעיקר נבדקה היכולת בתאוריית ה - mind בקרב ילדים כבדי שמיעה וחירשים והבנת הגורמים לפער שנמצא בהיבט זה בינם לבין ילדים שומעים . ככל שהמחקר הולך ומעמיק, כך מתעדנות ההכללות שהיו נהוגות בעבר בנוגע להתפתחותם ולתפקודם של ילדים כבדי שמיעה וחירשים, וההתייחסות להטרוגניות של האוכלוסייה ולקבוצות משנה בתוכה הולכת ומתחדדת . לדוגמה, בשנים האחרונות הראו מחקרים שילדים עם ליקוי שמיעה קל או חד - צִדי זקוקים אף הם לתמיכה חינוכית . יתר על כן, נמצא שבתוך קבוצה זו עצמה יש שונות ניכרת בתפקודי הלמידה והשפה, שסיבותיה עדיין אינן נהירות דיין . גם בקרב ילדים עם שתל שבלול נמצאו הבדלים ניכרים בהתפתחות כישורי השפה . אחדים מן המשתנים המשפיעים על הבדלים אלה זוהו ותוקפו במחקרים חוזרים ( למשל, גיל ההשתלה, משך השימוש בשתל, מידת החשיפה לשפה מדוברת, קיומן של בעיות נוספות ומידת מעורבותם של הורים בתכנית השיקומית - חינוכית ) . עם זאת, עדיין לא ניתן לנבא את קצב התפתחותה של השפה ואת מידת הצלחתו של השיקום האורלי בעקבות ההשתלה . מהמחקרים השונים עולה שמשתנים רבים נוטלים חלק בהצלחה השיקומית - חינוכית, חלקם קשורים באפיוני הילד עצמו וחלקם סביבתיים ( 2011 Dettman & Dowell, ) . בד בבד עם התמורות בעולם חלה בישראל התקדמות בגישות הפדגוגיות ובדרכי השיקום, החינוך וההוראה של ילדים כבדי שמיעה וחירשים החל בגיל הרך וכלה בבית הספר התיכון . במקביל גם גברה התמיכה בהכשרה העל - תיכונית של צעירים כבדי שמיעה וחירשים, ורבים יותר זוכים להכשרה אקדמית במכללות ובאוניברסיטאות . מנתוני המכון לקידום החירש בישראל עולה שבעוד בשנת 1996 השתתפו שישה סטודנטים בלבד בפרויקט ניסיוני בארבעה מוסדות אקדמיים בארץ, כיום לומדים כ - 600 סטודנטים כבדי שמיעה וחירשים במגוון תכניות אקדמיות ברחבי הארץ ( המכון לקידום החירש, תקשורת אישית ) . בישראל פותחו ב - 15 השנים האחרונות תכניות ארציות מבוססות מחקר ורחבות היקף עבור כלל הילדים כבדי השמיעה והחירשים במסגרות החינוך השונות . עם התכניות הללו נמנות תכניות "קשר״ ושיח מורחב העוסקות בהקניית תקשורת ושפה לילדים עם ליקוי בשמיעה והתכנית לאודיולוגיה חינוכית, הנקראת "שיקום התקשורת של ילדים עם ליקוי בשמיעה במערכת החינוך" . אליהן מצטרפות תכניות נוספות, אשר רבות מהן מתוארות בפרקים שונים בכרך זה ועוסקות בתחומי התערבות מגוונים, כמו למשל עקרונות הוראה בפיתוח שפה וקוגניציה
|
|