פתיחה

עמוד:13

13 מקריות הסערה והשליטה על הקוביות ) , הופך בקריאה המוצעת כאן דווקא לרגע שבו נחשפת תלותו העצומה של האל בהטלת הגורל, ולמעשה לידתו באמצעותה . תפקיד אחר נועד להגרלה בסיפור קצר מאת שירלי ג'קסון שנידון בפרק "שעיר לעזאזל" . הסיפור מתאר כיצד תושבי כפר אנגלו-סקסי מהמאות הקודמות מתכנסים כל שנה להגריל מי מביניהם ייסקל באבנים . למה הם עושים זאת, ומה ניתן ללמוד ממעשיהם על עצמנו ועל תפקיד המקרי המוסדי, החברתי ? ג'קסון מלמדת אותנו שיעור מאלף בדינמיקה קבוצתית . הגרלה מופיעה בהקשר אחר בסיפור ״ההגרלה בארץ בבל״ של בורחס בפרק "בחירות" . בורחס מדמיין חברה שמוסרת את כל הכרעותיה, הגדולות והקטנות, להגרלה שלטונית . פעם הייתי עבד, אומר המספר, פעם אחרת הייתי פרוקונסול . כך מתאפשרת סחרחורת של קיום, מוביליות חברתית פנטסטית, איבוד החירות תמורת שפע של התנסויות, יצירת דמוקרטיה רדיקלית . אך האם מדובר בעסקה פאוסטיאנית, או בחלופה שלטונית הולמת ? האם ניתן לחשוב כמו בורחס על סובייקט מסוג אחר, שההימור טבוע לתוך חייו באופן אינטגרלי ויום-יומי ? או אולי, כשמסתכלים מהצד, כולנו כבר שם, מהמרים בכל רגע על קיומנו ? בפרק "מזל רע, מזל טוב", אני קורא כיצד קנדיד , יצירת המופת של וולטר, בן המאה ה- ,18 שמה במרכז את המקרי ותהפוכותיו . ביצירה זו הגיבור נשלח על ידי פטרונו לגלות בחוסר צדק משווע, ועובר שלל הרפתקאות כדי לחזור ולהתאחד עם אהובתו . אלה מייצגות את כל המאורעות החשובים של המאה ה- 18 . קנדיד הגיבור הוא כמו כדור הנחבט בידי כוחות גדולים ממנו, טבעיים, היסטוריים ואנושיים כאחד, והוא מוצא את עצמו נתון לחסדי המזל, לטוב ולרע . וולטר שואל באמצעותו מה מכונן את גורלו של אדם, ותשובתו היא כתב אשמה חריף כלפי האדם, הדת, הטבע, ואולי אף כלפי אלוהים עצמו .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר