|
|
עמוד:10
10 אייל דותן ואובייקטים שונים ומשונים ניצבים מולה ושמים לה גבול . במרווח הזה שבין המקרה לסדר נכנסת הספרות, נכנסת הפילוסופיה, מופיע סובייקט . מה פירושו של דבר לומר על אירוע שהוא קרה במקרה ? אמנם כולנו עושים שימוש אינטואיטיבי במילה, במונח, אך ניתקל בקשיים ניכרים בבואנו לספק הגדרה . מקריות מופיעה בעברית תחת שמות רבים . מקרה, צירופי מקרים, אקראיות, שרירותיות, גורל ועוד . אלו אינם סינונימים, ולכל אחד מהם מבט או כיוון אחר על התופעה, וכן שימושים רבים ומגוונים, לעיתים סותרים . גם פילוסופים ותיאולוגים ניסו לקבע את המקריות, בין אם על ידי שלילתה הגמורה ( באמצעות מושג הסדר או ההכרח ) ובין אם על ידי זניחתה לאנחות ( בקביעה כי היא שולית ) , אך יש גם מי שהעמידו אותה בראש הבריאה . בשפת היום-יום לומר על דבר שהוא קרה במקרה פירושו - בניסוח גס ומקדמי - שאת האירוע לא גרם אף אחד במתכוון, שסיבתו עלומה, שהוא מפגש או צומת של הרבה אירועים לא תלויים ולא קשורים זה בזה, עד לאותו רגע . במילים אחרות, קרה אירוע וסימן שאלה תלוי מעל סיבתו . ויותר מאשר שישנה סיבה, ישנו מעין, ובכן, היעדר סיבה . טיבו של אירוע מקרי הוא להישאר פתוח, בלתי-מוכרע, אלא אם כן מוצאים לו סיבה ברורה, יד מכוונת שלא הייתה ידועה בהתחלה . היעדר הסיבה הוא חלק בלתי-נפרד מקסמו של האירוע המקרי והאניגמטיות העומדת בבסיסו . הפילוסופיה המערבית, מאריסטו ואפיקורוס ועד ימינו, הייתה עסוקה כמעט אך ורק בשאלה של הסיבה בזיקתה למקריות . כל מה שעניין אותה הוא איך חושבים אירוע שאין לו סיבה, לפחות בשעה שהתרחש . אך כפי שאראה, למקריות ישנם צדדים רבים אחרים שלא מכוסים על ידי הסוגיה הזאת . למשל, החוויה המתרגשת על אדם כשמתרחש האירוע המקרי : מה הוא הרגיש, מה הוא חשב, אילו דימויים או סיפורים הוא הריץ במוחו ? או אם נסתכל דווקא על האירוע עצמו ולא על אדם
|
|