|
|
עמוד:12
רחל בלס 12 לתפיסה הטיפולית שהיא מציגה ולא ללכת שבי אחרי אופנות עכשוויות מתחלפות ? מוקדם לדעת . בכל מקרה, היא מוסיפה בנחישות ובדבקות לחתור אל מטרה זו חרף "רוח הזמן" . באסופת מאמרים זו ניתנת האפשרות להתרשם מחלק מהיקפה של הגותה של בלס על נושאיה השונים . הוצאתה לאור של אסופת מאמרים זו היא חלק מניסיונה של בלס לחשוף את הקהל הישראלי לתפיסתה זו ולהזמינו לקחת בה חלק . בפרק הראשון, "האם היה לדורה תסביך אדיפוס ? בחינה מחודשת של ההקשר התיאורטי של קטע מתוך אנליזה של היסטריה לפרויד", באמצעות קריאה מדוקדקת של מקרה דורה בלס מפריכה את הדעה המקובלת שלפיה פרויד מאמץ בו את המודל האדיפלי הקלאסי . היא טוענת כי באמצעות דורה בחן פרויד כמה מהיסודות התיאורטיים והרגשיים של תיאוריית הפיתוי והחל בתהליך מעבר מורכב והדרגתי מאוד לעבר מודל אדיפלי, בלא שהגיע אל ניסוחו הקלאסי . בלס מראה כי האופי המעברי של המקרה מאפשר להבין מקצת מהקשיים שהציב אימוץ המודל האדיפלי ואת השיקולים שהכריעו בעדו . השאלות כיצד ומדוע התעלמו מכך כל הקריאות המאוחרות יותר של המקרה מובילות לתובנות חשובות על תהליך התפתחותה של התיאוריה הפסיכואנליטית ועל כתיבת ההיסטוריה שלה . בפרק השני, "הבנה פסיכואנליטית של תאוות הדעת כפי שהיא משתקפת ב'זיכרון ילדות של ליאונרדו דה וינצ'י' לפרויד", בלס מציעה הבנה של התפיסה הפסיכואנליטית את התאווה לדעת ואת היכולת לדעת, כפי שהיא מתבטאת אצל פרויד . פרויד לא ניסח הבנה זו במילים מפורשות, אבל ניתן לראות אותה כחלק אינטגרלי מה – Weltanschauung ( השקפת העולם ) של הפסיכואנליזה, כפי שעוצבה על ידי מורשתו . היא עולה מהניסיון להסביר תנודות, סתירות, חוסר עקביות ומתחים שנגלים כשקוראים בקפידה את הטקסט הנ"ל . ניסוחה של הבנה מובלעת
|
|