|
|
עמוד:9
יסודות החשיבה הפסיכואנליטית 9 בפסיכואנליזה בהקשריה התרבותיים . דרך במה זו אנו מקווים לעודד ולהמריץ שיח מחקרי שמתרכז בחשיבה הפסיכואנליטית הבין-תחומית ודיאלוג פורה בין הפסיכואנליזה לדיסציפלינות אחרות . הגותה הפסיכואנליטית של רחל בלס הולכת ונוצרת זה כשלושים שנה ויותר . בעשרות מאמריה האירה סוגיות ומושגים רבים בתיאוריה הקלייניאנית והפרוידיאנית, מתסביך אדיפוס והדרך הנכונה ללמדו, משמעות ופרשנות, פנטסיה לא מודעת, נרקיסיזם, דרך דחף המוות, אהבה, יצירתיות, ספרציה ותיאוריית ההתקשרות, האגו, ועד להבדלים בין טכניקת הטיפול של חנה סגל לטכניקת הטיפול של בטי ג'וזף . במאמריה בלס קוראת את כתבי פרויד וקליין בסבלנות רבה שמחייבת שילוב של קריאה מוקפדת ואמפתית, ניתוח טקסטואלי, ידע שכולל הקשרים רחבים ואינטואיציה מרובה, כבוד ואמון לטקסט . כמו ארכיאולוגית שחושפת עוד ועוד רבדים באתר קדום המכוסה שכבות רבות, מעלה בלס מכתבי פרויד וקליין תגליות מרתקות . לדוגמה, מחפירה זו היא משרטטת את נתיב המסע של פרויד בשלבים השונים שבהם פיתח את תסביך אדיפוס . בלס מראה עד כמה חשיבתו לא טרפה ברגע דרמטי אחד את כל יחסו למציאות הריאלית אלא מהלה אותה לכל אורך הגותו במציאות תוך – נפשית פנטסמטית . בלס מראה כי גם כשפרויד האמין בפיתוי ממשי כהסבר לאטיולוגיה של ההיסטריה, מנגנונים פנימיים מורכבים ומודחקים היו בעיניו חלק מההפרעה . מנגד, גם כשזנח את תיאוריית הפיתוי המשיך להאמין בתפקיד המציאות הריאלית ובקשר המורכב בינה לבין הפנטסיה . ענף נכבד כשלעצמו הוא עיסוקה הממושך במושג האמת . בלס טוענת כי האדם בעל רצון בסיסי לחתור לאמת ודנה באפשרות שיכיר אותה . היא תופסת את מושג האמת הפרוידיאני והקלייניאני כידע חי, כמערכת יחסים בין נפש האדם לבין המציאות שמתעוררת
|
|