|
|
עמוד:10
לינור הדר 10 מגמה זו אמורה לקבל ביטוי בתוכניות הלימודים . ספר זה עוסק בחינוך לחשיבה בתוכניות הלימודים בישראל . הספר משלב בין תחומי עניין המעסיקים אותי שנים רבות בעבודתי האקדמית : למידה, חינוך לחשיבה וחקר תוכניות לימודים ופדגוגיה . בשנת ,2007 עם חזרתי מלימודי פוסט‑‑דוקטורט בתחום החשיבה באוניברסיטת הרווארד, בארצות הברית, התחלתי לעבוד עם פרחי הוראה, מורים ומורי מורים על שילוב החינוך לחשיבה בהוראה . הובלתי תהליכי למידה מקצועית של אנשי חינוך ותהליכי הכשרה להוראה המפתחת יכולות אלה . אחת התובנות המרכזיות בעבודתי הייתה שמורים, מורי מורים ופרחי הוראה אינם פועלים ולומדים בחלל ריק . פעמים רבות שמעתי מהם שטיפוח חשיבה של תלמידים במסגרת הוראת התכנים אינו מציאותי במערכת שבה הם פועלים . התמודדתי עם מורים, מורי מורים ופרחי הוראה מתוסכלים מההתנגשות בין המסרים שלי בדבר חשיבות טיפוח חשיבה בהוראה בכיתה לבין המסרים המועברים בשדה החינוך . ההקשר שבו הם פעלו היה חזק יותר מתפיסותיהם ורצונותיהם ליישום למידה המטפחת חשיבה מסדר גבוה . הפרקטיקה החינוכית של המורה היא תלוית הקשרים שונים - פוליטיים, חברתיים, כלכליים, מערכתיים, בית‑‑ספריים ועוד רבים אחרים . אחד ההקשרים המרכזיים הוא ההקשר הקוריקולרי . תוכנית הלימודים ( הקוריקולום ) משפיעה באופן מהותי על פעולתו הפדגוגית של המורה - על שיקול דעתו, על תהליכי ההוראה שלו ועל היעדים שהוא מציב עבור תלמידיו . מסמכים שונים של תוכניות הלימודים מעבירים מסרים רבים, גלויים וסמויים, לגבי התוכן, האופן והרמה שבהם צריך ללמוד וללמד . לפני כמה שנים הקמתי את המעבדה לחקר תוכניות לימודים במכללה האקדמית בית ברל . שותפיי הם סטודנטים לתואר שני
|
|