|
|
עמוד:9
ח'ליפות עכשיו 9 המתאר את האסלאם כמגדלור להדרכת בני האדם . רידא ערך את כתב העת בעקביות ראויה לציון במשך שלושים ושבע שנים, עד יום מותו ב‑‑ ,1935 ורוב המאמרים שהופיעו בו לאורך תקופה ארוכה זו היו מפרי עטו . גם ספריו פורסמו בדרך כלל תחילה בהמשכים בכתב העת, וכך גם ספרים של אנשי רפורמה אחרים, ובהם עבד אל‑‑רחמן אל‑‑כואכבי, אשר בספרו אם אל‑ קורא פרס לראשונה 1 כפי שכתב חוקר תוכנית מפורטת לכינונה של ח'ליפות ערבית . האסלאם אלברט חוראני ( Hourani ) על רידא : מבחינה מסוימת, מאז זמן ייסודו, אל‑מנאר היה חייו . הוא מזג לתוכו את הרהוריו על חיי הרוח, הוויכוחים האינסופיים שלו, האלימים הן בהתקפה והן בהגנה, כל החדשות שהגיעו אליו מפינות העולם המוסלמי, מחשבותיו על הפוליטיקה העולמית, והפירוש הגדול על הקוראן ( תפסיר אל‑מנאר ) , המבוסס על הרצאותיו וכתביו של עבדה ונמשך על ידי תלמידו אך מעולם לא הושלם . אל‑ מנאר זכה להצלחה יוצאת דופן, והתפוצה שלו במצרים ובכל רחבי העולם המוסלמי גדלה בהתמדה . בעריכת רידא הוא היה לקולו של המודרניזם האסלאמי, של הלאומיות הערבית המתהווה, ובעשר שנותיו האחרונות של הסלפיה . עיסוקו העיתונאי של רשיד רידא משך אותו לעשייה פוליטית, והוא מילא תפקיד פעיל באגודות הלאומיות הערביות של שלהי התקופה העות'מאנית . מנקודת ראותו, הקשר בין השניים היה ברור : התעוררות הערבים הייתה המפתח לתחיית האסלאם . רידא נמנה עם מתנגדי משטר העריצות החמידי, ולאחר השבת החוקה במהפכת התורכים הצעירים ב‑‑ 1908 יצא לסוריה להטיף לאחדות 1 . תורגם בסדרת סהר : עבד אל‑רחמן אל‑כואכבי, יסודות האסלאם הסלפי : פרוטוקול ועידת התחייה האסלאמית באם הערים מכה, 1899 ( תל אביב : רסלינג, 2015 ) .
|
|