|
|
עמוד:14
41׀ חוכמת ההליכה בחיפוש אחר תקווה או הרפתקה או ביטחון, כמה גדול הסיפור שלנו כאשר הוא מסופר מן הזווית של צעידתנו על פני הארץ, משוחררים, מתוקף החופש של כפות רגלינו . ההליכה חיונית לבריאותנו הגופנית וליצירתיות שלנו, להתפתחותם השכלית של ילדים, לתחושת רווחה נפשית לאורך חיינו ולהבנה שלנו את מקומנו בעולם . מהות ההליכה אינה, ולעולם לא תוכל להיות, רק שריפת קלוריות או ספירת צעדים . היא פעולה עתיקה שהתפתחה לפני מיליוני שנים והיא חלק מהותי מתחושת השייכות שלנו, הפיזית והנפשית . אולם, מאחר שאנו מוּנעים על ידי תרבות ממוקדת-מכוניות ורעב שאינו יודע שובעה ליצרנות וליעילות, זה כמעט מאה שנה שאנו מוציאים ביודעין את ההליכה מחיינו . אובדן ההליכה אולי נראה כמו החומר שממנו עשויים סרטי המדע הבדיוני, אך עובדה היא שלמרבית האמריקאים אין אפשרות, זמן ולעתים גם רצון ללכת ברגל אפילו למשך פרק הזמן המינימלי המומלץ של שלושים דקות ביום . אנחנו אנשים עסוקים . יש לנו דברים לעשות ומקומות להגיע אליהם, ואנחנו צריכים לעשות זאת מהר . אנחנו ממעטים כל כך לחשוב על ההליכה, עד שהיא עלולה להיראות לנו כדבר לא הגיוני, קטן, מיושן ואטי, בעולם של בעיות אנושיות גדולות וצרכים אנושיים דוחקים . אך האמת המרה היא שאם נאבד את יכולתנו ואת זכותנו ללכת, התוצאות יהיו הרסניות . לאובדן ההליכה כיחידים או כחברה יש פוטנציאל לחסל את החיבורים הרוחניים העמוקים ביותר שלנו, את החברה הדמוקרטית שלנו, את הקהילות שלנו ואת חירותנו . ללכת, לגמוא מרחקים, להתהלך, לצעוד, לטייל בנחת, לסייר, לגרור רגליים, לתעות — במשך עשרות שנים מעשה ההליכה צומצם לתחום נחלתה הבלעדית של האמנות, מקום שמשוררים ופיזיקאים ופילוסופים יכלו לשוטט בו ולחשוב . אך ההליכה מותחת שלוחות
|
|