|
|
עמוד:13
ר תח חתר׀ 3 1 ואיך היא מסייעת לתעשיית הקולנוע ליצור סצנות ממוחשבות שאינן יכולות להתקיים במציאות . בקצרה, למדתי שאפשר להשתמש במתמטיקה כדי לתאר כמעט כל דבר . בשנתי השלישית באוניברסיטה התמזל מזלי להשתתף בקורס לביולוגיה מתמטית . המרצה היה פיליפ מֵייני, פרופסור מרתק מאירלנד הצפונית, בשנות הארבעים לחייו . לא זו בלבד שמייני היה חוקר בולט בתחומו, ולימים נבחר להיות חבר בחברה המלכותית למדעים, אלא שניכר בו שהוא אוהב את התחום הזה והתלהבותו דבקה בסטודנטים שבאולם ההרצאות . לא רק ביולוגיה מתמטית למדתי מפיליפ מייני, אלא גם שמתמטיקאים הם בני אדם בעלי רגשות, ולא רובוטים חד-ממדיים כמו שהם מוצגים לא פעם . מתמטיקאי אינו רק "מכונה להפיכת קפה למשפטים מתמטיים", כמו שאמר פעם המתמטיקאי ההונגרי אלפרד רֶניִי . כשישבתי במשרדו של פיליפ והמתנתי לתחילת הריאיון על בקשתי שהוא יהיה המנחה שלי לדוקטורט, ראיתי על קירות המשרד מכתבי דחייה רבים, ממוסגרים, בגין בקשות מועמדות למשרות ניהול שהתפנו במועדוני כדורגל בליגה העליונה, שהגיש פיליפ בתור בדיחה . בסופו של דבר שוחחנו על כדורגל יותר משדיברנו על מתמטיקה . בשלב הזה של לימודיי האקדמיים סייע לי פיליפ להשלים את ידיעותיי בביולוגיה . במהלך לימודי התואר השלישי, בהנחייתו, למדתי על היווצרותם של נחילי ארבה ועל הדרכים לעצור אותם, למדתי לחזות את הכוריאוגרפיה המורכבת של התפתחות העובר אצל יונקים ואת התוצאות הרות האסון כשהתהליך אינו מסונכרן, בניתי מודלים שמסבירים איך ביצי ציפורים נצבעות בדגמי צבע יפים וכתבתי אלגוריתמים למעקב אחר תנועתן החופשית של בקטריות בנוזל ; עשיתי הדמיות של טפילים החודרים למערכת החיסון שלנו ומודלים של התפשטות מחלות קטלניות באוכלוסייה . העבודה שהתחלתי בה בימי הדוקטורט שלי היתה אבן הפינה
|
|