|
|
עמוד:10
01׀ דיאטת פיופ י והממשלה בניהול משבר ההשמנה . אם המדע נכשל, יש להעמיד אותו בספק, ולא לחזק אותו . הכללים לאכילה נכונה, שפרסמה לאחרונה ממשלת בריטניה, הם דוגמה מובהקת — תזונה עתירת פחמימות, אשר מילאה תפקיד מרכזי במגפת ההשמנה, מקבלת בו חיזוק על ידי הגדלת כמות הפחמימות בצריכה היומית המומלצת לאדם . הגיע הזמן שכולנו נגרד בראש ונשאל מה קורה כאן, וכיצד נוכל להשתנות כדי להפחית את רמות ההשמנה ולהציל אינספור בני אדם . מחקרים בני שבעים שנה הטילו ספק לכאורה בכללי התזונה הקדומים . עם זאת, יש להעלות שאלות בנוגע לכל מחקר מדעי ; זו מטרתה של ביקורת עמיתים בפרסומים אקדמיים . הספר שלפניכם קובע בבירור כי יש לשאול שאלות ולחקור תפיסות תזונתיות, מושרשות ככל שיהיו, ולהעריך אותן מחדש לנוכח מגפת ההשמנה המתמשכת . ידוע שהמילים הראשונות שכל סטודנט בבית הספר לרפואה שומע הן, "בעתיד יוּכח שמחצית מהדברים שלמדת כאן הם שגויים ; הבעיה היא שאנחנו לא יודעים איזו מחצית . " ובכן, עכשיו אנחנו יודעים קצת יותר על המחצית השגויה : אלה התפיסות המקובלות בתחומי בריאות הציבור, וגישת הממשלה לתזונה . רופאים מיומנים ואמיצים כמו אסים מלהוטרה "מנדנדים את הסירה" כדי לייצר גל שיגבר על השקפותיהם של כל המקובעים בתפיסות מסורתיות . מי שיודע מהי דיאטה ים תיכונית, שיָרים את היד ! נדמה לכם שאתם יודעים . הספר המבריק הזה מציג את האבולוציה שעבר המושג "דיאטה", המבוסס על המשמעות היוונית העתיקה המתייחסת למזון, לאורח חיים ולתרבות . אסים מלהוטרה ודונל או'ניל תרים אחר עקבותיה של הדיאטה הים תיכונית המודרנית וחוזרים אחורה עד למי שהגו אותה — מרגרט ואנסל קיז — באופן אוהד ונוסטלגי למדי, למרות הניתוח המדעי הנוכחי המראה כי חלק גדול מעבודתו של אנסל קיז היה שגוי . אך ההיבט המלבב במיוחד הוא שאורח החיים והתרבות בדרום איטליה ארוגים לתוך העלילה, יחד עם הרומנטיקה של המזון והמבנה הרגוע של הגוף
|
|