|
|
עמוד:13
רק חיבוק 13 הזוג כטוב, יפה ומספק, אם כי בהתאם לסגנון הסיפור ולאישיות המספרים יש הבדלים גדולים בפרטים וברגשות שהם הביעו . לפעמים, תוך כדי הריאיון או אחר כך בתמלול, חשבתי, הנה פגשתי אדם מאושר ; אישה או איש שישבתי איתם שעה ויותר, נפרדו ממני בחיוך והשאירו עליי רושם שהם חיים בהווה חיים מאושרים . זה היה כל כך שונה ממה שחוויתי עם המרואיינים לספרי "קולות — עוני חדש בישראל" ( פרדס, 2017 ) , שפעמים רבות יצאו מהשיחה בעיניים אדומות מבכי . עם זאת, כמה מהמספרים לא ציירו את הקשר המאוחר בצבע ורוד . אהבות אלה הסתיימו בפרידה, חלקית או מלאה, או שהתאפיינו, לפי תפיסתי, כגורמות סבל וכאב . סיפורים אלה מאזנים מעט את התמונה של רוב הפרקים בספר . כך או כך, אין לדעת מה שכיחותם באוכלוסייה של זוגות מאוחרים החיים באושר, לעומת האחרים . הראיונות המתומללים עברו עריכה קלה כדי להנגיש אותם לקורא . כמו כן הוספתי לעיתים הבחנות שלי שלא נאמרו בזמן השיחה, אלא מבטאות את מחשבותיי בזמן הריאיון או במהלך הכתיבה . ארבעה מתוך המשתתפים בספר בחרו להיקרא בשמם . שמותיהם של שאר המספרים, וכן שמות האנשים שהם מזכירים בסיפוריהם, בדויים ונבחרו — כפי שאני נוהגת בעבודותיי — על ידי המספרים עצמם . זאת הסיבה שלפעמים שם המרואיין נשמע זר לגילו ולרקע שלו . שיניתי גם את השמות של היישובים והמוסדות שנזכרים ושל מקומות המגורים הנוכחיים כדי לשמור על האנונימיות של המרואיינים . במקרים מסוימים, כשחשתי שזה עלול לחשוף את המספר או המספרת, שיניתי גם את מקצועם . כל הסיפורים שנכללו בספר קיבלו את אישורם של המספרים לפרסום בנוסח זה . שוב, המחקר שלי אינו מתיימר להציג הכללות על קשרים בגיל הזקנה . אינני מציעה כאן, ואף אינני חושבת שקיימת, מפת דרכים עבור בני הגיל הזה בהקשר של אהבה וזוגיות מאוחרת . אני מזמינה את קוראיי לראות כאן קליידוסקופ, שבו מתערבלים אהבה, חיבוק,
|
|