|
|
עמוד:14
רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים | 14 התועלת הכלכלית, וגם היא מתוארת כקעורה או כקמורה . אמנם אין כאן אפשרות להגיע להערכות סיכונים כמותיות, חד-משמעיות כמו ברבות מההחלטות הכלכליות, אך עדיין מחדדים המושגים הללו את הבנת אופי המאורעות והפעולות שקרו בהיסטוריה, במיוחד בכל הנוגע למלחמות, שבהן ההחלטות בדרך כלל נקודתיות וחותכות יותר . ייתכן גם שתורת קבלת ההחלטות ומושגיה מלמדים משהו על מה שעתיד לקרות . אך זאת בתנאי שמנהיגינו יטרחו ללמוד אותה ולעשות בה שימוש מושכל בזמן אמת . מכל מקום, נדגיש שוב : ניתן להבין את כל ההחלטות הנבדקות בספר זה גם ללא ידיעת התורה, ולכן אין לחשוש מפניה . מי שבכל זאת רוצה לקרוא יותר על הנושא, מוזמן לעיין בספרו של ד"ר אהוד פוקס "נפילים או נפלים", שבדק את החלטות ראשי ממשלות ישראל ויצא לאור בהוצאת "סער" 2008 . באותו ספר יש גם נספח תיאורטי, המסביר ביתר פירוט את תורת ההחלטות . ביבליוגרפיה מפורטת, למזוכיסטים בלבד, מופיעה גם בסוף ספר זה . איך נבחרו שמונת האירועים שייסקרו כאן מיד ? ראשית, בחרנו כאמור במלחמות, כי בהן לא רק מתקבלות החלטות שחורצות גורלות, הן מתקבלות מהר ותוצאותיהן ניכרות מהר גם הן . מדד הדם משקר לעתים נדירות בלבד, ובדרך כלל, אם כי לא תמיד, ברור מי המנצח ומי המפסיד . אבל מלחמות יש הרבה . באילו נתמקד ? פתחנו בארבעה מהעימותים הגדולים שניטשו בין צרפת לפרוסיה, ולימים גרמניה, במאות התשע-עשרה והעשרים . נתחיל במערכת יינה, שבה הביס נפוליאון בונפרטה את הקיסר פרידריך וילהלם השני ב- 1806 ; נדלג למלחמת פרוסיה-צרפת 1870 - ,1871 שבה הכה צבאה של פרוסיה את נפוליאון השלישי, אחיינו הלא מוצלח של נפוליאון הראשון, ובה אוחדה וחושלה למעשה גרמניה המודרנית ; משם נעבור לראות איך הצילו הצרפתים את כבודם במלחמת העולם הראשונה, בניצחון שהשיגו עם תחילת המתקפה הגרמנית בקרב הבלימה על המארן, ניצחון שמנע כיבוש גרמני מהיר של צרפת והביא למלחמת חפירות עקובה מדם שבסופה נוצחה דווקא גרמניה ; ולבסוף ניווכח
|
|