|
|
עמוד:9
| 9 צהטל — לכיסתו של רל-המחללים דמיר קונ״אר איך מקבלים תמונות מצב במהלך קרב נסעתי במהירות לנהריה . העיר הייתה שקטה לחלוטין . כשהתקרבתי לחוף הים ראיתי קצין משטרה עומד ליד ניידת . הוא עדכן אותי שיש בעיר מחבלים שכפי הנראה נעו לכיוון הים . ארגנתי את החיילים שהגיעו בינתיים והוריתי להם לרוץ איתי לחוף . תוך כדי ריצה זיהיתי בחשכה דמויות רצות לעבר הסלעים שעל החוף . כדי להבין אם אלה המחבלים עצרתי לרגע ושיגרתי פצצת תאורה ידנית . התאורה גרמה למחבלים לקפוץ אל מאחורי הסלעים ולפתוח עלינו באש . השבנו מיד אש והכנתי את הכוח להסתערות . לפתע נשמעה צעקה מכיוון הסלעים : "אל תירו . אל תירו . יש כאן בני ערובה . " עצרתי מיד את הירי של חייליי . שיגרתי פצצת תאורה נוספת לאוויר ולאורה זיהיתי את סירת הגומי של המחבלים מתנדנדת על המים בצד הסלעים . הוריתי לירות עליה כדי להוציאה מכלל פעולה, ומיד לחדול את האש . זה היה הזמן לדווח בקשר למִפקדת החטיבה, שהנחתה אותי להמתין להגעת מפקד החטיבה לשטח ולא ליזום שום פעילות בינתיים . אור הציף לפתע את הסלעים שמאחוריהם הסתתרו המחבלים . התברר שעל קו המים, מדרום להם, ניצבה עמדת תצפית . חיילי העמדה הבחינו בנעשה והפנו את הזרקור שלהם לעבר המחבלים . זו הייתה הזדמנות לקבל תמונת מצב מפורטת יותר . שלחתי את סגני עם שני חיילים לבצע איגוף רחב לכיוון עמדת התצפית וממנה להתקדם לאורך החוף, ממש בתוך המים . הנחתי שאם הם ינועו לעבר המחבלים כשאור הזרקור בגבם, המחבלים לא יצליחו להבחין בהם . ואכן, הם הצליחו להתקדם כמה עשרות מטרים לאורך החוף . כשהתקרבו הבחינו במחבלים חובטים בקנה הרובה בראשה של ילדה קטנה, ולצידה גבר שהם החזיקו . החיילים פתחו באש, הרגו את אחד המחבלים ופצעו את השני . בדיעבד התברר שהפצוע היה סמיר קונטאר, מפקד החוליה . סגני זיהה חגורות נפץ על גוף המחבלים ונסוג לאחור מחשש שיגרום להתפוצצות ולפגיעה בבני ערובה נוספים שאולי נמצאו שם .
|
|