|
|
עמוד:8
8 | חוסן ניהולי מבחינה אישית ומקצועית, מגיעים גם המשברים, הלחץ, הבדידות, המחירים האישים והמשפחתיים או הביקורת הציבורית . לרוב זוהי "עסקת חבילה" . מציאות כזו שבה המנהל מצוי בלב העשייה כציר מרכזי עלולה להוביל ללחץ נפשי, לעומס רגשי, לשחיקה ואף לעזיבה מוקדמת של התפקיד . ברגעים כאלה טוב אם תהיה לו מנה הגונה של חוסן אישי . חוסן, או איתנות, מוגדרים כחזרה של האדם "לעצמו" מחוויות של קושי ומצוקה . חוסן הוא בבחינת "בולם זעזועים" . דמיינו לעצמכם שאתם נוסעים ברכב ללא אותו מנגנון בלימת זעזועים . נסיעה שאמורה להיות שקטה ומהנה הופכת לחוויה מטלטלת שבה כל מהמורה קלה בכביש מורגשת ומזעזעת אתכם . גם בחיים אנו חווים מהמורות, ובמקרים קיצוניים יותר אף בורות, שמקורם בסיטואציות רגשיות שהחיים מזמנים לנו . כיצד נחווה אותן, כיצד נגיב אליהן, האם נצמח מהן — אלה השאלות העומדות בבסיס ספר זה . "הסביבה רושמת הכול," אומר עמוס שפירא, מנכ"ל אל-על וסלקום לשעבר, "מנהיגים לא תמיד מודעים למסרים שהם מעבירים 2 גם חוסנו, ולנורמות שהם מנחילים בכל מעשה, בכל התבטאות . " התנהגותו והבעת רגשותיו של המנהל חשופים לעיני כול, והוא נבחן תדיר על ידי הגורמים הבאים איתו במגע . הם צופים בו, לומדים אותו ואת אופיו ; רואים כיצד הוא מקבל החלטות, מגיב לעימות או לקונפליקט, מיישב סכסוכים, מכבה שריפות, מכיל מתחים ; כיצד הוא כועס, מהי שפתו ואיך הוא משתמש בה, באיזו נימה הוא מדבר עם עובדים מוערכים יותר או פחות ; אם מעשיו נובעים מרדיפת כבוד, או להבדיל מרצון לשתף צוות בהישגים מתוך שותפות כנה ; אם בהתנהלותו הוא מפגין אמון בצוותו ומוכן אף לשלם על כך מחיר, גם לא פופולרי ; ואם הוא נוטע אמון ותקווה בלב אנשיו, שהם צועדים לעבר מקום טוב יותר, לא בכוח הסמכות אלא בכוח אישיותו, 2 עמוס שפירא, "הראש, הסוליות והנשמה", זמורה-ביתן, 2019
|
|