פרק 1: ועזב איש את אמו ודבק באשתו — האומנם?

עמוד:13

ו ? ז אימ את אמו וק ד אמתו — האומנםע 13 * בין הבן צעירה ויפה ממנה . מבחינתה מתקיים "הסכם סמוי מכּלָלָא" לבין אמו — היא דואגת לבנה, והוא נאמן לה לנצח נצחים . נראה שלענייננו זיוה יודעת שעליה לתת לבנה להמשיך בדרכו, אבל היא אינה מסוגלת להרפות, ומפנה את זעמה אל ג'ני ( לא אל בנה אשר נטש אותה לכאורה, אלא כאמור כלפי האישה שזכתה בו ) . זיוה חוששת להישאר מחוץ לתמונה וחווה נתק ואובדן מרואי . לתחושתה היא מתמודדת עם דחייה, אין בה יותר תועלת, ולכן היא מייצרת בכוח תחושת נחיצות אצל בנה וכלתו . הבה נבין את הכלה : כאן עסקינן במעין "הזדהות השלכתית" ( הרחבה של מלאני קליין על זיגמונד פרויד ) , כאשר הכלה בעצם חווה את חמותה כשלוּחה של בעלה . פעמים רבות כלה שנתקלת במרכיבים בעייתיים בנישואין, לא תתעמת ישירות עם בעלה, ואולי אף לא תודה בכך בפני עצמה על מנת שלא לפגוע ביציבות של תא המשפחה הגרעינית — ולכן תאשים את החותנת . כל הכעס ינותב אל החותנת . אם, לדוגמה, בעלה "מעט חסכן", היא תעצים את התכונה ותאשים את חמותה בקמצנות . נזכיר שלענייננו ג'ני לא התנגדה כלל עת חמותה סייעה כלכלית לזוג הצעיר כמו גם עם התאומים . אך העובדה שלא הוצבו גבולות ברורים לצד אישיותה הייחודית של החותנת במקרה ספציפי זה, הסלימו את המצב עד כדי גירושין טראומטיים . מה נייעץ לכלה ולחמות עצות לכלה תני לחמותך להרגיש שהיא לא הפסידה בן — אלא הרוויחה בת . קני לה מתנות קטנות, תרימי טלפון באמצע השבוע לקשקש על דא ועל הא . ראי בכך השקעה בבעלך, לא בה . * הסכם שלא נאמר במפורש בין הצדדים, אך משתמע מתוך התנהגותם .

כנרת, זמורה דביר בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר