|
|
עמוד:12
אנטוניו גרמשי 12 ומחוץ למערכת החינוך הרשמית . כך אירע שרק בהיותו בן 20 ולאחר מאמצים מרובים סיים את חוק לימודיו התיכוניים . למציאות החיים של גרמשי הצעיר נודעת, כפי שנראה בהמשך, חשיבות לא מבוטלת בעיצוב השקפת עולמו ותפיסותיו את ההיסטוריה ואת החיים הפוליטיים באיטליה . חשוב אפוא לקורא העברי המעוניין להתוודע להגותו של האיש לדעת מה היה האי סרדיניה בילדותו ובנעוריו של גרמשי, ומה היו היחסים בין האי הפרובינציאלי לבין המרכז הפוליטי – כלכלי בערים גדולות כטורינו, רומא ומילנו, שחלקן עתידות היו להיות תחנות חשובות בחייו של יוצר מחברות הכלא . איחוד איטליה והפיכתה למדינה לאומית ב – 1861 היו למעשה איחוד פוליטי גרידא שלא לווה בניסיון של ממש להפוך את המחוזות השונים לחלק ממדינה לאומית אחת שכל חלקיה חולקים תרבות ואינטרסים כלכליים משותפים . המדינאים שהביאו לאיחודה של איטליה באו ברובם ממחוז פיימונטה ) Piemonte ( , שטורינו הייתה בירתו . הם לא ייחסו תשומת לב מרובה לדרום איטליה, ובוודאי לא הכירו את המציאות הכלכלית – תרבותית של מחוזות הדרום, ועוד פחות מכך — את המתרחש בסיציליה ובסרדיניה, האיים הגדולים של המדינה האיטלקית הצעירה . בשנות ה – 80 וה – 90 של המאה ה – 19 אירעו באי הולדתו של גרמשי משברים כלכליים כבדי משקל : הבנקים החשובים באי קרסו, ונטל מסים מעיק לא אִפשר יצוא סחורות מסרדיניה לצרפת, שהייתה מעורבת בכלכלת האי ושבעיקר ניצלה את המכרות בדרום – מערב האי, בקרבת עיירת הכורים בוג'רו ) Buggerru ( . אנטוניו גרמשי היה רק בן ,13 כשבעיירה הוכרזה שביתה שארכה חמישה ימים ודוכאה באכזריות ובכוח הנשק . הגיעו הדברים לידי כך ששלושה מן הכורים השובתים, שהיו חקלאים לשעבר ושעבדו במכרות בתנאי עבדות — ממש לאחר קריסתה של החקלאות הסרדינית בשלהי המאה ה – 19 — מצאו את מותם מאש השוטרים . בעלי המכרות היו
|
|