|
|
עמוד:12
אמיר גולדשטיין 12 תפקידם כמי שנושאים באחריות לאומית וביקשו להיות אופוזיציה בונה ( קונסטרוקטיבית ) , אך לא יכלו להתעלם ממערכת הבחירות המכרעת, שעתידה להתחדש לאחר שוך הקרבות . השניות הזאת עומעמה בימי ההלם וההפתעה הראשונים, אך החריפה לאחר שלב הבלימה . זאת ועוד, זו הייתה המערכה הצבאית החמישית בתולדות מדינת ישראל ובקורותיו של בגין כמנהיג פוליטי . מלחמת העצמאות שפרצה מיד לאחר צאתו ממסתורי האצ״ל לוּותה 8 במלחמת במשברי מעבר מעשייה ותרבות מחתרתיות לעשייה פוליטית וצבאית גלויה . סיני חווה בגין לראשונה התקרבות למִסכם ( קונסנזוס ) כאשר הזמין אותו דוד בן-גוריון, ברגע נדיר של הפוגה ביריבות המרה בינו לבין למנהיג תנועת החרות, למיטת חוליו ושיתף אותו בתכנית המבצעית . עם תום המלחמה והחלטת ממשלת ישראל על נסיגה מסיני פרץ העימות הפוליטי בין מפא״י לחרות ובין ראשיהן במלוא עוזו . חרות עמדה בראש המתנגדים לנסיגה, אך נראה שבגין נשא עִמו את השותפות קצרת המועד שנזדמנה לו באוקטובר 1956 . ניכר כי בסתיו 1973 עלתה בתודעת בגין המעורבות שלו ושל מפלגתו בימי מלחמת ששת הימים ובימי מלחמת ההתשה . בתקופת ההמתנה שקדמה ליוני 1967 פנה בגין למסלול של השתלבות במִסכם הכללי הפוליטי בישראל . בסופה הוא מונה לשר בממשלת ישראל, ומפלגתו הצטרפה לקואליציה הרחבה לשלוש השנים שאחרי כן . לפיכך היה בגין מעורב בהחלטת ההחלטות בימי מלחמת ששת הימים, חווה לראשונה בחייו שותפות פוליטית עם ראשי 9 לימים, בעת אירועי מלחמת ההתשה, העמיקה קרבתו של בגין למוקדי ההחלטות המדינה . 10 בסתיו בתוקף תפקידו כשר שעמד בראש הסיעה השנייה בגודלה בממשלות גולדה מאיר . 1973 הייתה ועדת החוץ והביטחון הזירה המרכזית שהיה ביכולתם של בגין ושותפיו להנהגת הליכוד להשיג בה שותפות והשפעה . דיווחים שהתקבלו בישיבותיה היום-יומיות לימדו על המצב בחזיתות והתקיימו דיונים מעמיקים למדי על מטרות צבאיות ומדיניות של ישראל . ממלכתיות ודרישה לשותפות : ראשי הליכוד בשלב הבלימה במוצאי יום כיפור בשעה 00 : 19 התכנסה ועדת החוץ והביטחון לראשונה מפרוץ הקרבות ושמעה סקירה מפי האלוף אהרן יריב, שהיה מועמד ברשימת המערך לבחירות וגויס כעוזר מיוחד לרמטכ״ל . בגין ולנדאו הִרבו לקטוע את הסקירה בניסיון להבין את המציאות המבצעית ולאמוד את מספר הנפגעים בצה״ל . במפגש המוקדם הזה בולטת אי-ההבנה של חברי הוועדה, ובהם מנהיגי הליכוד, את המצב בחזיתות לאשורו . הם ניתחו את תמונת 8 יחיעם ויץ, ממחתרת לוחמת למפלגה פוליטית : הקמתה של תנועת החרות, 1947 - 1949 , המרכז למורשת בן-גוריון, קריית שדה בוקר ,2002 עמ׳ 54 - 60 . 9 אמיר גולדשטיין, ‘״מלחמת הפדות והישע״ — מנחם בגין במלחמת ששת הימים ולידתו המחודשת של הימין בישראל׳, קתדרה , 163 ( ניסן תשע״ז ) , עמ׳ 131 - 162 . 10 יחיעם ויץ, ‘לכור מחצבתו : מנחם בגין בממשלת הליכוד הלאומי, פרישתו ממנה בשנת 1970 ומשמעותה׳, שם, 141 ( תשרי תשע״ב ) , עמ׳ 133 - 158 .
|
|