מנחם בגין, הליכוד ומלחמת יום הכיפורים: אופוזיציה במלחמה וניצני השלום

עמוד:11

מנחם בגין, הליכוד ומלחמת יום הכיפורים : אופוזיציה במלחמה וניצני השלום 11 ועם החזרה למערכת הבחירות הוא התפתח לעימות גלוי ; ( 4 ) בחלקו האחרון של המאמר אנתח את ההשפעה המידית של המלחמה, מיד עם סיומה, על תנועת החרות, בעקבות היחשפות פעיליה לכמיהה לשלום, שגאתה בקרב ציבור רחב בישראל . אטען כי טלטלת המלחמה פערה סדק, ודרכו נבטו זרעי השלום העתידי בין ממשלת הליכוד ובין מצרים . בחינת פעולתם של בגין ושותפיו להנהגת הליכוד בשבועות המכריעים האלה תזרע אור על פרק בתולדות הימין הציוני . יהיה בה כדי לתרום להבנת דפוסי פעולה של אופוזיציה פרלמנטרית בתקופה של משבר ביטחוני ולאומי . הפרשה כולה עשויה ללמד על השפעתה של מלחמה עקובה מדם על מפלגת ימין אקטיביסטית בהתוויית עמדותיה ומדיניותה . המקורות המרכזיים שאני משתמש בהם לראשונה הם פרוטוקולים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שרובם המכריע נפתח בשנים האחרונות לעיון הציבור . בדיונים אלה קיים תיעוד מפורט למדי של התבטאויותיהם של ראשי האופוזיציה בדיונים סגורים על המלחמה עם 5 הוועדה התכנסה בכל יום, לעתים אף פעמיים ביום, והעיון ראשי הדרג הביטחוני והצבאי . בדיוניה מאפשר לבחון את עמדות מנהיגי הליכוד בזמן אמת . את מפלגת הליכוד החדשה ייצגו בוועדה, נוסף על בגין, ארבעה חברים : חיים לנדאו, חברו עוד מימי האצ״ל ; בנימין הלוי, שופט בית המשפט העליון שהצטרף לתנועת החרות ארבע שנים קודם לכן ( ההצטרפות זו סימלה את הלגיטימציה הגוברת שקיבלה התנועה ) ; רימלט ושניאור זלמן אברמוב, מראשי המפלגה הליברלית, הבורגנית המתונה, שחברה לחרות שמונה שנים קודם לכן . גם הדיונים של מרכז תנועת החרות בשבועות שלאחר סיום המלחמה זורעים אור על הרגשת חבריו כישראלים החברים במפלגת אופוזיציה מרכזית ועל האופן שחוו פעילי המפלגה את טלטלת המלחמה . לצִדם אשתמש במקורות ראשוניים אחרים מתיקי האישים שהיו חברי הליכוד ומתיקי החטיבות שהרכיבו אותה ובספרי זיכרונות וביוגרפיות של כמה מהמעורבים . מנחם בגין עמד באוקטובר 1973 בראש אופוזיציה במצב מורכב . הוא נמצא בעיצומה של מערכת בחירות לכנסת השמינית, שאליה הגיעה לראשונה בחייו כמנהיג של מפלגה גדולה בכוח . והנה, מדינת ישראל נקלעה למלחמה, וחומרתה הלכה והתבהרה במהירות . סדר הקדימויות היה ברור, ולכן כבר בערב שפרצה המלחמה הוחלט על הפסקת תעמולת הבחירות ועל דחיית מועדן . הליכוד קרא לציבור להתאחד מאחורי הצבא הלוחם והביע 6 בלשונו של בגין : ‘עת מערכה היא לישראל, והיא מן הכבדות את אמונו בניצחון צה״ל . מאז חידוש עצמאותו . תכניתנו היחידה צריכה להיות [ . . . ] לנצח במלחמה לאחר שנביס 7 את האויב, נהדוף את כוחותיו ונמגר אותם, תגיע השעה לשאול וגם לתבוע תשובות׳ . המלחמה שפרצה בהפתעה והישגי צבאות מצרים וסוריה חשפו את מחדלי הממשלה והצבא ואת הצורך לתמוך בהם ולפקח עליהם כאחד . בגין ושותפיו הפוליטיים תפסו את 5 על אף חשיבותה ומעמדה של ועדת החוץ והביטחון, טרם ניצבה פעילותה במרכז מחקר אקדמי . בתקופה הנדונה במאמר זה התקיימו רוב דיוני הוועדה במליאתה, והם היו ענייניים למדי . ב- ,1977 בשל ריבוי ההדלפות הוחלט על העברת דיונים בנושאים סודיים לוועדות המשנה של הוועדה . 6 יוחנן בדר, הכנסת ואני , עידנים, ירושלים ,1979 עמ׳ 219 . 7 מנחם בגין, 'מצהרי יום הכיפורים', מעריב , 1973 . 10 . 12 .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר