מנחם בגין, הליכוד ומלחמת יום הכיפורים: אופוזיציה במלחמה וניצני השלום

עמוד:10

אמיר גולדשטיין 10 הוועדה איחלו אלה לאלה גמר חתימה טובה, לקראת יום הכיפור שחל למחרת . איש מהם לא שיער כי מלחמה עתידה לפרוץ בתוך יומיים, ודאי לא מלחמה שצבאות מצרים וסוריה ישיגו בה הישגים ניכרים ותהיה לאחר סיומה, על אף הצלחות צה״ל, נקודת משבר בתולדות מדינת ישראל . ביום כיפור עצמו התפלל מנחם בגין בבית הכנסת במצודת זאב בתל אביב, בניין התנועה הפוליטית ההיסטורית שהנהיג . הוא לא ידע דבר וחצי דבר על שהחל להתחולל בחוץ עד שהזעיקה אותו משם בִתו לאה . ישראל גלילי, השר המקורב לגולדה מאיר, שוחח עִמו בטלפון ומסר דיווח ראשוני על פרוץ המלחמה . מאוחר יותר הובהל בגין אל לשכת ראש הממשלה עם שותפו להנהגת הליכוד אלימלך רימלט ועם יושב ראש ועדת החוץ והביטחון חיים צדוק, ושם הם עודכנו בפרטי ההתפתחויות . ישראל ליאור, מזכירהּ הצבאי של מאיר, תיאר כיצד בגין ‘התקשה לשמור על שלוות רוחו׳ וביקש ממנו : 2 כך נפתחה מבחינתו תקופה מטלטלת ואינטנסיבית של מלחמה ‘שמור אותי בתמונה׳ . ומגעים מורטי עצבים להשגת שביתת נשק אשר נמזגו בתוך מערכת הבחירות שהתחדשה . לימים נחשבה מלחמת יום הכיפורים אחד האירועים שתרמו לשקיעת ההגמוניה של 3 המלחמה זכתה — ועודה תנועת העבודה והכשירו את הקרקע למהפך הפוליטי ב- 1977 . זוכה — למחקר נרחב, אולם זה מתמקד בטבעיות בדרך פעולת בכירי הממשלה ומערכת 4 במאמר זה אני מבקש לשרטט לראשונה את עמדתה המשתנה של הנהגת הליכוד הביטחון . בזמן המלחמה ואחריה בארבעה שלבים : ( 1 ) ימי ההלם וקרבות הבלימה, שבלטו בהם התגייסות פטריוטית וממלכתית של מנחם בגין ושותפיו וכן תמיכתם במהלכי ממשלת מאיר ; ( 2 ) ימי התאוששות צה״ל והמעבר למתקפה, שאז לצד הפגנת השותפות החלו ראשי הליכוד לחלוק על דרך ניהול המלחמה ; ( 3 ) ימי המגעים לסיום המלחמה, שאז התפתח פולמוס בין ראשי האופוזיציה לממשלה על תנאי הפסקת האש . עצימות הפולמוס גברה, 2 איתן הבר, היום תפרוץ מלחמה : זיכרונותיו של תת-אלוף ישראל ליאור, המזכיר הצבאי של ראשי הממשלה לוי אשכול וגולדה מאיר , עידנים, תל אביב תשמ״ח, עמ׳ 30 . 3 יונתן שפירא, לשלטון בחרתנו, דרכה של תנועת החרות : הסבר סוציולוגי פוליטי , עם עובד, תל אביב ,1989 עמ׳ 175 - 177 . 4 למחקר המעודכן והמקיף הבוחן את דרכה של ישראל אל אוקטובר 1973 ראו : יואב גלבר, רהב : דרכה של ישראל אל מלחמת יום הכיפורים , דביר, תל אביב 2021 . זכות ראשונים במחקר האקדמי על המלחמה שמורה לאורי בר-יוסף, הצופה שנרדם : הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה , זמורה ביתן, תל אביב 2001 . ראו גם : הנ״ל, ‘ההיסטוריוגרפיה של מלחמת יום הכיפורים : דיון מחודש במחדל הצבאי והמדיני׳, עיונים , 23 ( 2013 ) , עמ׳ 1 - 33 ; יגאל קיפניס, ‘המפנה בחקר הנסיבות לפרוץ מלחמת יום הכיפורים׳, שם, 26 ( 2016 ) , עמ׳ 41 - 80 ; חגי צורף, ‘ממשלת גולדה מאיר לפני מלחמת יום הכיפורים — תשובה ליגאל קיפניס׳, שם, 28 ( 2017 ) , עמ׳ 7 - 43 ; קיפניס, ‘מתודיקה של אפולוגטיקה : תגובה למאמרו של חגי צורף׳, שם, 29 ( 2018 ) , עמ׳ 239 - 246 ; בועז וונטיק וזכי שלום, מלחמת יום הכיפורים : המלחמה שאפשר היה למנוע , רסלינג, תל אביב 2012 ; מאיר בוימפלד, קפיצה למים הקרים : המגעים המדיניים בין ישראל, מצרים וארצות-הברית בשנים שקדמו למלחמת יום הכיפורים, 1970 ˗ 1973 , שני כרכים, אפי מלצר, מודיעין מכבים רעות 2017 ; דליה גבריאלי-נורי, נקמת הניצחון : התרבות הישראלית בדרך למלחמת יום הכיפורים , Israel Academic Press , ניו יורק 2014 .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר