|
|
עמוד:13
13 זלוע יורכיזל ביום 5 ביוני 1948 השתתף אבי במסגרת כוחות ה"הגנה" בשחרור העיירה קאקון מידי צבא העיראקי, ובזה קבעו את הגבול בין יישובי עמק חפר בצפון השרון לממלכת ירדן, "הקו הירוק" . במושב היו הוריי פעילים בחיי החברה, בוועדה לעזרה הדדית ובהכנות לטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחגיגות יום העצמאות . כמו כן דאגו לפעילות מחסן אספקת מספוא לבעלי חיים, לאחזקת הצרכנייה וליישור הדורים בין חברי המושב . אבי עבד לפרנסת המשפחה מלפני צאת החמה עד אחרי שקיעתה . למרות זאת מצא זמן לקבוע עיתים לתורה ויזם שיעורי גמרא בבית הכנסת במושב . היה בכך חזרה לגירסא דינוקתא מירושלים דליטא . אבי כוּבד בקריאת מגילות החגים שיר שירים, רות וקהלת בטעמים מבית סבא ובהברה ספרדית תוך הדגשת האותיות הגרוניות . אימי גִּיבְּנָה גבינות ושיווקה חלב וגבינות לחברי המושב . בחוכמת חיים דאגה לשירותים החברתיים כגון הקמת וניהול קופת הגמ"ח, לפעילותם כיאות של השירותים הציבוריים כגון הצרכנייה והמרפאה, לסיוע לחברים בעת שמחות, ובקיץ, להסעה לרחצה בחוף מכמורת . למחרת פתיחת מבצע קדש ( סיני ) , ביום 30 בנובמבר 1956 , התנדב אבי לשירות מילואים אף שהיה משוחרר מהם כמתיישב חקלאי סמוך לגבול דאז . כדובר ערבית הוא פעל לצינון הרוחות בכפר קאסם אחרי הטבח שאירע שם . עד סמוך למותו עבד אבי במשקו והשתתף בתורנויות השמירה בכפר, שדרשו מפעם לפעם רענון במטווח ירי מבצעי במחנה כפר יונה, שאותו עבר בכל פעם בהצלחה . לנו, ילדיהם, אריאלה ברטוב, בת שבע אמיתי ואני, הקנו הוריי סקרנות לידע וללימוד שלא על מנת לקבל פרס, המשלב תורה, עבודה, דרך ארץ וענוותנות ליטאית ; וחינוך לאהבת השפה העברית, שהתבטא באיסור לעטוף חפצים בנייר הכתוב עברית . חונכנו שאין להוציא את דיבת המדינה ומוסדותיה הממלכתיים . גאוותם של הוריי הייתה בהצלחתם להנחיל בהעברה בין-דורית לילדיהם, לנכדיהם ולנכדותיהם את מורשתם, שהתמצתה ביראת שמים עם הצנעת לכת, בהתנדבות לשירות החברה, באהבת הארץ ובידיעתה, בשירות צבאי ולאומי משמעותי וביכולת להכיל את כל חלקי החברה הישראלית על גווניה השונים . יוסף ועדה בן ארי ( פאדרוב ) הלכו לעולמם בימים ז' באדר א' תשנ"ב וי"א באדר תשנ"ד, בהתאמה, ונאספו לרגבי אדמת החמרה של בית החיים במושב חיבת ציון . כיום נכדם, אחייני, הרב גד ברטוב מכהן כמרא דאתרא במושב חיבת ציון .
|
|