|
|
עמוד:12
12 רועי צאן ונוודים בארץ ישראל באזור הר הכרמל ומפרץ חיפה תוך לימוד השפות המקומיות : אנגלית מנדטורית וערבית מדוברת בהגייה ארץ ישראלית . בקיץ תרצ"ז ( 1937 ) השתתף אבי בקורס להכשרת מתנדבים נוטרים ( גפירים ) למשטרת היישובים העבריים המנדטורית בגבעות שייח' אַבְּרֵיק ( טבעון ) . לדבריו הייתה זו חוויה מרעננת לצאת במשך חודש מדי בוקר ממחנה האוהלים אל שדות עמק יזרעאל לאימוני ירי, פרט, כיתה ושדאות . בערבים ביקרו לעיתים אצל אלכסנדר זייד, השומר עטור הילת הגבורה והאגדה, עם יצחק שדה, שפיקח על הקורס מטעם ארגון ה"הגנה" . במסגרת זו השתתף אבי בין היתר באבטחת העליות להתיישבות במסגרת "חומה ומגדל" של הקיבוצים חניתה, באביב 1938 , ועין המפרץ, בקיץ 1938 . במסגרת שירותו בהגנה ובמשטרת היישובים עמד אבי על כך שהמזון המוגש יהיה כשר לכול, גם למתנדבים שאינם שומרי כשרות . בכך נאבק שלא יפצלו את השירות בין שומרי ההלכה לבין עוזביה . אימי, עדה לבית לוין, למדה בבית הספר היסודי ובגימנסיה "יבנה" שליד ישיבת פוניבז', אשר בה שפת הלימוד הייתה עברית . באביב תרצ"ה ( 1935 ) , בהיותה בת עשרים ושלוש, עלתה ארצה במסגרת השתתפותה בתחרויות המכביה השנייה, והתיישבה בבית החלוצות "מזרחי" בחיפה . בקיץ תרצ"ח התחתנו השניים במשק החקלאי של דודתי מלכה מרגלי במושבה כפר סבא . בשנת תש"ב ( 1942 ) התיישבו במושב חיבת ציון שבעמק חפר במסגרת קריאת המוסדות הלאומיים לעבור להתיישבות מהעיר אל הכפר ומחמת הרצון לקלוט את בני משפחותיהם שנותרו בליטא . אולם אלו האחרונים נרצחו בידי שכניהם הליטאים, שהקדימו את הצבא הגרמני והוציאו אותם להורג בכלי עבודה מכל הבא ליד . מתוך בחירה התיישבו הוריי בראשון המושבים אשר בו חיו בצוותא שומרי מצוות התורה עם מחלליה, מתוך שיתוף ועזרה הדדית, ללא כללים רשמיים, ובכך מצאו את נחמתם . אבי עסק תחילה בבניית בתי החברים ובית הכנסת במושב כמקדש מעט . במקביל השתתפה אימי בהקמת משק חקלאי משפחתי מעורב, שהורכב מלולי עופות להטלת ביצים ולפיטום, מרפת לחלב ולפיטום, מפרדס הדרים וממטע פקאן . בשבת פרשת קרח, ל' בסיוון תש"ו, 1946 . 6 . 29 , "השבת השחורה", הגיע אבי עם שאר מתיישבי האזור לגדרות קיבוץ גבעת חיים, שם שימשו חומה אנושית שחצצה בין החיילים הבריטים — שחיפשו אחר נשק לא חוקי ואחר מנהיגי היישוב היהודי — לבין חברי משק גבעת חיים .
|
|