א. ביוגרפיה

עמוד:12

פנים במחשבת ההלכה 12 חסידיים מזרח-אירופאיים, אך היו בה גם אלמנטים מערביים-גרמניים בולטים ; רמ"פ וחמיידס הובילו בה פעילויות רבות בתחום החינוך וההשכלה התורנית והכללית . הם אף 21 כתבו באופן תדיר בפולנית ובגרמנית בביטאון הקהילה . רעייתו של רמ"פ תיארה שני מקרים שבהם סבל מהתנכלויות אנטי ש מיות בקטוביץ 22 בעיקר בשל ריבוי בני הלאום הגרמני בעיר . עוד עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, 23 ובעודו לפני פרוץ המלחמה באופן רשמי נסו בני משפחת פולגמן מזרחה לכיוון קרקוב, מותיר שם את רעייתו ובתו חזר רמ"פ לקטוביץ, רק כדי לגלות שהעיר מצויה בעזיבה המונית ושלא נותרה לו קהילה מסודרת להנהיג במקום . או אז, ממש עם פרוץ המלחמה, חזר לקרקוב, ומשם המשיכו בני המשפחה מזרחה לכיוון לבוב . זמן קצר לאחר מכן פנו דרומה לקולומיאה, סמוך לגבול הרומני, שם כיהן אחיה של הרבנית פוגלמן כרב העיר . מקולומיאה פנתה המשפחה דרומה לקוטי ( בפולנית : Kuty ) שעל גדות נהר חרמוש ( בפולנית : Czeremosz ) , שהיה באותה עת הגבול בין פולין לרומניה . חציית הנהר והמנוסה לכיוון ויז'ניץ התאפשרו בזכות התערבותו של האדמו"ר מוויז'ניץ, ר' אליעזר הגר, גיסו 24 מסעם של בני המשפחה של הרב משה חיים לאו, אחיה הנוסף של הרבנית פוגלמן . 25 מקטוביץ לרומניה ארך כשבועיים, והם שהו עוד כמה ימים בוויז'ניץ . משם נדדו בני המשפחה ברומניה לצ'רנוביץ, לבקאו ולבסוף לבוקרשט, אליה הגיעו בהושענא רבה שנת ת"ש ( 1939 / 10 / 4 ) . בבוקרשט שהתה המשפחה כמה חודשים, ובשלהי טבת ת"ש ( תחילת פברואר 1940 ) הפליגו מנמל קונסטאנצה לכיוון ארץ ישראל, לאחר שהוסדרו 26 עבורם סרטיפיקטים על ידי הריא"ה הרצוג, רבה הראשי של ארץ ישראל באותה עת . ירושלים תשמ"ב, עמ' 1061 . לתשובה אל ר"ק חמיידס מאת ר' דב בעריש ויידנפלד ראו שו"ת דובב מישרים, טשעבין תרצ"ז, חלק א, סימן קכב . 21 שם העיתון : Urzędowa Gazeta Gminy Izraelickiej w Katowicach . מחודש מרץ 1932 ועד דצמבר 1936 , אז חדל לצאת לאור, פרסם רמ"פ כחמישים מאמרים תורניים-פופולריים בעיתון, מרביתם בפולנית ומיעוטם בגרמנית . הרב חמיידס כתב מספר דומה של רשימות . ברשימה הביבליוגרפית של כתבי רמ"פ הבאנו את כל מאמריו שפורסמו בביטאון זה, ראו שם . להערכה על אופייה של קהילת קטוביץ ראו דבריו של הרב אברהם יצחק ברומברג, "בני עלייה : לבחירת הרב ד"ר מרדכי פוגלמאן לרב בקריית מוצקין", הצֹפה 1940 / 7 / 21 , עמ' 3 . 22 ראו בלה פוגלמן ( לעיל, הערה 1 ) , עמ' 31 – 32 . המקרה הראשון אירע בשנת 1936 והשני בינואר 1938 . אירוע זה אף זכה לסיקור חדשותי בארץ, והעבריין נשפט למאסר בשל הפגיעה ברב העיר . ראו "חמת רצח של בריוני פולין", הצֹפה 1938 / 1 / 21 , עמ' 1 . 23 בלה פוגלמן, עמ' 33 – 34 . 24 בלה פוגלמן, עמ' 35 – 36 . הרב משה חיים לאו היה נשוי לדבורה, בתו של ר' ישראל הגר מוויז'ניץ, ואחותו של הרב אליעזר הגר . 25 בשמיני באוקטובר דיווח עיתון הצֹפה על עזיבתם המוצלחת של רמ"פ ושל הרב מאיר שטיינברג מטשורטקוב את פולין לרומניה ( ראו "האדמור מלובאוויץ' בוורשה ? ", הצֹפה 1939 / 10 / 8 , עמ' 1 ) . 26 בלה פוגלמן, שם .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא