א. ביוגרפיה

עמוד:11

11 מבוא בפרק הראשון, סעיף ד . 5 . ) . אולם את ההקשר התרבותי של מנהיגות רוחנית המשלבת ידע מחקרי ותלמודי שאב רמ"פ כנראה בעיקר מדמותם של רבני איטליה, שעימם ועם מורשתם היה רמ"פ קשור כל ימי חייו . בקהילה זו לא רק שלא נודעה סתירה בין הרבנים למנהיגי ההשכלה, אלא שפעמים רבות היו אלה הרבנים שהובילו את מחקר חוכמת היהדות במוסדות להשכלה גבוהה . את לימודי היסוד הכלליים שלו השלים רמ"פ בווינה בשנת 1915 ( שם היה מהבוגרים 17 ובאוניברסיטאות בברן הראשונים של הסמינר למורים מיסודו של הרב צבי פרץ חיות ) , ובציריך שבשווייץ ( שם למד לשונות קלסיות ופילוסופיה ) . לאחר מכן כתב באוניברסיטת פירנצה עבודת דוקטור בנושא "ארגון הקהילות היהודיות בארץ ישראל במאות הראשונות 18 עבודה זו הניחה את היסודות למאמציו הבלתי נלאים של רמ"פ של הספירה הכללית ” . להבין את המנהג הארצישראלי הקדמון בכל הנוגע להשפעת התורה על חיי החומר בארץ ישראל, וכן לעמוד על שורשי המנהגים והמסורות הקדומות שנשתמרו בתעודות שבידינו מאותה עת . רמ"פ עתיד היה לחזור ללימוד מסוג זה פעמים אין-ספור בימי חייו, הן בשו"ת שלו והן בחידושיו הרבים בכתב ידו . במקביל ללימודיו באוניברסיטה שימש רמ"פ כמרצה לתלמוד ולהיסטוריה יהודית בבית המדרש לרבנים בפירנצה ( מיסודם של הרבנים צ"פ חיות, ש"צ מרגליות וי"מ אלבוגן ) , עד שעבר ב- 1926 לעמוד בראש הסמינר למורים של המזרחי בווילנה, סמינר 19 בשנת 1928 הוא גם הורה בסמינר של המזרחי בוורשה, כפי שעולה ממסמך תרבות . בחתימת ד"ר מ' טאובר, מנהל הסמינר, שמאשרר זאת, וכן התקבל לכהן כרבה של קהילת 20 בקהילה זו הייתה אוכלוסייה בעלת מאפיינים קטוביץ, יחד עם הרב ד"ר קלמן חמיידס . 17 תעודת הגמר שלו מהקהילה היהודית בווינה ( Israel Kultusgemeinde ) מתוארכת ל- 1915 / 2 / 9 . 18 “Sull’ordinamento delle comunita ebraiche in Palestina nei primi secoli dell’era volgare”, Ph . D . dissertation, Università degli Studi di Firenze, 1925 . הדיפלומה של רמ"פ מאוניברסיטת פירנצה מתוארכת ל- 1925 / 3 / 31 . 19 ראו "בערי המדינה", הצפירה ( 1926 / 11 / 3 ) , עמ' 4 , סיקור על כנס היסוד של המוסד ועל הרצאתו של רמ"פ באותו מעמד . 20 נולד בתרס"ב ( 1902 ) בשצ'זץ ( בפולנית : Szczecin ) . ב- 1920 החל ללמוד בבית המדרש לרבנים בווינה . ב- 1925 למד במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים . מ- 1926 עד 1929 למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו . ב- 1928 נתמנה לרבה של קטוביץ . על אודותיו ראו בתמצות ובליווי מקורות אצל פנינה מייזליש, רבנים שנספו בשואה ( - http : / / horabis . blogspot . co . il / 2007 / 10 / blog post_4851 . html ; אוחזר בתאריך 2014 / 12 / 22 ) . על רשימת המקורות הארוכה שהביאה מייזליש יש להוסיף גם את שני מאמריו של שמעון רדליך : Shimon Redlich, “Metropolitan Andrei Sheptyts’kyi, Ukrainians and Jews During and After the Holocaust”, Holocaust and Genocide Studies 5, 1 ( 1990 ) , pp . 39 - 51 , וכן : Idem, “Sheptytsky and the Jews”, The Jerusalem Post ( 13 December 1985 ) , שעוסקים, בין השאר, בהצלתם של שני בניו של הרב חמיידס, ד"ר לאון חמיידס וצבי ברנע, בידי הכנסייה . עוד על אודותיו ראו בקצרה אצל וונדר, ח"ב,

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר