|
|
עמוד:10
גנזי חיים [ 10 ] בשער השישי, המאמרים על קלוורטון ווִילסון דנים בתנועת האינטלקטואלים בארצות-הברית שפנו שמאלה בזכות המאבק של ברית-המועצות בנאציזם . אולם לאחר הסכם ריבנטרופ – מולוטוב ב- 23 באוגוסט ,1939 כאשר ברית-המועצות שינתה את מדיניות הביקורת שלה על היטלר, נטשו האינטלקטואלים השמאלנים בזעם את תמיכתם בסטאלין ועברו לתמוך בנשיא רוזוולט שנלחם בגרמניה . תרומתו של קלוורטון – הסופר והאינטלקטואל – לתנועת השמאל הרדיקלי האמריקני בשנות השלושים, ננטשה כמעט לגמרי במחקר . מאמרים אלה באים להשלים פער זה . הם מבליטים את המעבר של השקפותיו מקומוניזם רדיקלי אל מרקסיזם רביזיוניסטי . בזכות השבועון The Modern Monthly שבעריכתו, הוא סיפק במה חשובה לדעות השונות של השמאל הרדיקלי . לכן תרומתו של קלוורטון לתנועה הרדיקלית בארצות- הברית הייתה מעבר לספריו ולנאומיו . לצדם נדונה תרומתו של אדמונד ווילסון, שהיה העורך של אותו שבועון בתקופה מסוימת . נמצאנו למדים, כי המאמרים הדנים במאבק בגרמניה הנאצית, בעמדת הכנסיות בשאלת הפליטים ובהתארגנות לאחר המלחמה, כמו גם פעילותם של אנשי השמאל הרדיקלי בארצות-הברית לפני המלחמה, מהווים את המכנה המשותף, המרכיב את הספר מן הקצה אל הקצה, והוא – תקופת השואה . נביא עתה את תמציות המאמרים : שער ראשון : הציונות הדתית בהונגריה בתקופת השואה ואחריה 1 . שיקום ילדים ניצולי השואה בהונגריה : תולדות כפר הנוער הדתי בגולה בדסק המאמר מתאר את חיי הילדים, פליטי השואה, בכפר הנוער הדתי של ״בני עקיבא״, בדֵסְק ( Deszk ) שבהונגריה, מאז הקמתו באביב 1945 ועד לפירוקו בקיץ 1949 . מתוארים ההתארגנות להקמתו, דרכי ההישרדות ותנאי המחייה בו, אופני החינוך והלימוד, ההווי של כפר הנוער והקשר למוסדות התנועה בחוץ-לארץ ובישראל . מה היה המיוחד במוסד זה ? האם הגשימו יוצאי דסק את המסרים החינוכיים שקיבלו ? אם הקריטריון להצלחת מוסד חינוכי הוא בתוצאה הסופית, דהיינו מה קרה לבוגרים בשנים הבאות, כי אז ניתן לומר שהחינוך של דסק נחל הצלחה . בזכות שיטות הכנה טובות של לימוד השפה העברית, ידיעת ההיסטוריה של עמנו, הכרת המקומות והמציאות בארץ ישראל, הייתה הקליטה של העולים בארץ קלה . בוגרי דסק עלו לארץ, השתלבו בחיי התעשייה, החינוך, היצירה והעשייה, הפכו לאזרחים נאמנים של עם ישראל בארצו, הקימו משפחות ותרמו, כל אחד בתחומו, למדינת ישראל .
|
|