מבוא: ובחוקתיהם לא תלכו — נתיבות בחקר האורתודוקסיה

עמוד:4

4 מבוא יוצא אפוא כי המבדיל בין שני המחנות היא האידאולוגיה של כל אחד מהם, כאשר האחד מבטל את האחר ומוכן לכפות את אורח חייו הדתי על זולתו . 15 — כאן כ"ץ מכריז בנחרצות : "זיהויה של היהדות המעוגנת במסורת עם היהדות המסורתית הוא לאמיתו של דבר מעין אשליה אופטית" ; "טענתם של האורתודוקסים שאין הם אלא מגיני היהדות האמיתית עתיקת יומין היא בדיה" . כלומר, האורתודוקסיה היא תופעה חדשה, ועולמה הרוחני הוא חדש בעצם תוכנו וערכיו . — ההוכחה המובהקת להיות האורתודוקסיה סוטה מן היהדות המסורתית היא כמובן הנאו - אורתודוקסיה, שבוודאי אין להעריכה כתופעה שמרנית . 16 — המצב במזרח אירופה היה שונה בתכלית . תנועת ההשכלה היתה שולית עבור רוב הציבור ולא היתה מסוגלת לכרסם בעמדה המסורתית של הרוב . הסגירות מפני המודרנה בחברה החסידית היתה נחרצת עוד יותר . לאור נתונים אלה אפשר להבין את ביטחונה של ההנהגה האורתודוקסית במזרח אירופה שהיא מסוגלת "לשמור את נאמנות הרוב הפשוט בהתנגדותה למאמצי הקידמה של הממשלה והמשכילים" . 17 — ההוגה המובהק של האורתודוקסיה במזרח אירופה היה ר' ישראל סלנטר . הוא הבין שכדי להפנים את עולם המסורת צריכה להיות מודעות למודרנה, והציע דרכי חינוך עצמי להפנמת הערכים הרוחניים והאינטלקטואליים המסורתיים . — גם רש"ר הירש גם ר' ישראל סלנטר חששו ממעבר צעירים לחברה החילונית, אך גישותיהם לתרבות הכללית היו שונות בתכלית, אף על פי שהמשותף להם היה "המאמצים לקשור את הפרט היהודי לאמונתו באמצעות תחושת המחויבות שלו" . 18 — "הזיקה הארגונית נעשתה לפיכך בסיס חשוב לאורתודוקסיה המודרנית, אם כי לא היה זה הבסיס היחיד" . בארצות שבהן האורתודוקסיה לא התארגנה בקהילות נפרדות, ובכללן גרמניה והונגריה בחלקן הגדול, "ההכרה הפנימית ודרך ההתנהגות קבעו מי הוא אורתודוקסי" . 19 — כ"ץ זיהה בתוך האורתודוקסיה גם תת - קבוצה וכינה אותה "המסורתיים הרדיקליים" ; תת קבוצה זו דחתה כל פשרה עם המודרנה והיתה "מין שמורה דתית שהחזיקה בכל המאפיינים של קהילה קדם מודרנית" . 20 בשל כך סבר כ"ץ כי על אף החידוש שבאורתודוקסיה היא החזיקה "בירושת היהדות הקדם - מודרנית, המעוגנת במסורת" . זו היתה "פאסיביות מרחיקת לכת ביחס לתכנון ארוך טווח לעתיד הקהילה 15 שם, עמ' 90 . כ"ץ חוזר על העניין בתיאור מפורט בספרו "הקרע שלא נתאחה", ירושלים תשנ"ה, פרק א, עמ' 15 - 28 . וראו גם בפרק ב, "פשרה נוסח ברסלאו, מאבקים נוסח פרנקפורט", שם, עמ' 29 - 39 . 16 ראו פרטים בפרק "נוצרים ונצרות בספרות הפסיקה" . 17 ראו כ"ץ ( לעיל, הע' 14 ) , עמ' 91 . 18 שם . 19 שם, עמ' 93 . 20 שם .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר