|
|
עמוד:11
מבנה המהד ורה׀ 11 באופן עקיף . מקורות אלו נידונו בחלק הפירוש . השתדלתי להבחין בין סוגי המקבילות השונים באמצעות ניסוחים שונים כגון 'וראו' או 'ראו גם' וכיוצא באלה . 4 . הערות נוסח את החלק הרביעי כיניתי 'הערות נוסח' . אין בחלק זה הצגה חוזרת של שינויי הנוסחאות המוצגים בהעתקה המשווה אלא דיון בהם . דיון זה כולל שני מרכיבים : האחד — התייחסות לנוסח שעמד בפני הגאונים והראשונים כפי שעולה מעיון בדבריהם ובפירושיהם, וכן התייחסות לעדים עקיפים נוספים, ולנוסח הדפוסים שלאחר הדפוס הראשון, שכן כל אלה לא נכללו בהעתקה המשווה ; השני, והוא עיקרו של חלק זה — דיון במשמעותם של ההבדלים תוך ניסיון להכריע, במקום שהדבר אפשרי, בשאלה מהו הנוסח המקורי ומדוע השתנה . לצורך זה חזרתי והצגתי את שינויי הנוסח שבהם אני דן לפי מספרי השורות בנוסח הפנים, על פי הסימנים והשיטה המקובלים באפראט מדעי . תחילה העתקתי את המילים שבהן אני דן, לאחריהן סוגר, לאחריו סימני עדי הנוסח שבהם מצויה גרסה זו, ולאחריהם נוסחן של מילים אלו בעדים השונים, תחילה הנוסח ולאחריו סימני העדים התומכים בו . הפרדתי בין נוסח לנוסח באמצעות נקודה פסיק, ובין דיבור לדיבור באמצעות נקודה . צירפתי לעדי הנוסח גם את עדויות הגאונים והראשונים . יודגש שאין כאן הצגה מלאה של כל השינויים אלא רק של אותם השינויים שבהם אני דן . עוד יש לציין שגם השינויים המוצגים בחלק זה אינם מוצגים תמיד באופן מלא, ולעיתים כרכתי יחד מספר עדים אף שיש ביניהם הבדלים בפרטים מסוימים, כיוון שלצורך הדיון שבו אני דן הם שווים בבסיסם . כאמור, ההצגה המלאה והמדויקת באה בהעתקה המשווה שבחלק הראשון, ועל הקורא לחזור תדיר ולעיין בה כדי לראות את התמונה באופן מלא ומדויק, ולהבין על פיה את הדיונים בחלק זה לאשורם . במקומות שבהם הדיון בשינויי הנוסח כרוך באופן מהותי בפירוש הסוגיה, העדפתי לשלב את הדיון בשינויי הנוסח יחד עם פירוש הסוגיה, והפניתי אליו תוך הציון 'ראו להלן בפירושי' . כדי לא להכביד על הקורא יתר על המידה, לא דנתי בחלק זה בכל הבדלי הנוסח המצוינים בהעתקה המשווה . דילגתי על הבדלים קלים וטעויות הניכרות לעין, וסמכתי על המעיין שיבחין בהם מעצמו ויבין מדעתו בהם ובסיבות גלגוליהם . 5 . פירוש הסוגיה החלק החמישי והאחרון הוא החלק העיקרי של החיבור . בחלק זה אני מציע פירוש מפורט לסוגיה, והוא מבוסס על הכרעותיי בשאלות הנוסח . פירוש זה הוא על פי השיטה הפילולוגית – היסטורית, לפי הכללים והעקרונות שפותחו במחקר התלמוד . השתדלתי לעסוק בפירושי בכל ההיבטים הנראים לי נצרכים להבנת הסוגיה . לצורך זה השתדלתי לעיין בכל פירושי הגאונים והראשונים ובחלק מפירושי האחרונים, וכן בדברי החוקרים, עד כמה שידי מגעת . התייחסתי בפירושי לחוליות המרכיבות את הסוגיה, לתהליך התגבשותה המשוער ולעריכתה הסופית, תוך ניסיון לעמוד על מגמת עריכתה . הפירוש
|
|