|
|
עמוד:10
01׀מבוא נעשתה על פי המסקנות שאליהן הגעתי בחיבורי, כתב יד תימני . אומנם כתב יד זה אינו נקי מחסרונות, כפי שפירטתי בחיבורי הנזכר, ועם זאת הראיתי שם שנוסחו עולה בטיבו על נוסחם של שאר העדים השלמים למסכת . במקומות שבהם הייתי משוכנע שנוסחו מוטעה, תיקנתי את נוסח הפנים וציינתי זאת, אם באמצעות סימנים ברורים בגוף ההעתקה ואם באמצעות הערות שוליים . כדי לא להיגרר להצגת נוסח לקטני, השתדלתי למעט ככל האפשר בתיקוני נוסח בהצגת נוסח הפנים, ולא מפני שאנו מדמים נעשה מעשה . הדיונים המפורטים בענייני הנוסח והכרעותיי בשאלת הנוסח המקורי בכל פרט ופרט באים בחלקים הבאים . נוסח הפנים של הסוגיה איננו מבטא אפוא את הכרעתי בשאלת הנוסח המקורי בכל פרט ופרט, ויש לצרף את הנוסח שם לדבריי בחלקים הבאים . החלוקה לפסקאות ולשורות נעשתה כדי להבליט את המבנה של הסוגיה ולהקל על הקורא את הבנתה כבר בקריאתה הראשונית . יחד עם זאת, חלוקה זו גם מבטאת את הכרתי בדבר המבנה הספרותי של הסוגיה . הסוגיה איננה פרוטוקול של הדיונים בבית המדרש בשאלה זו או אחרת, אלא יצירה מחושבת בעלת עריכה מכוונת, שסוף מעשהָבמחשבה תחילה . ביטוי מפורט לכך בא בפירושי לכל סוגיה וסוגיה . 4 מטבע הדברים,הפיסוק המפורט שהוספתי מבטא את ההכרה שהסוגיות נערכו על פה . סוגיה שנערכת על פה מלווה בסימני הטעמה קוליים . הפיסוק בא אפוא לשקף את סימני ההטעמה המקוריים הללו של הסוגיה . בהצגת הסוגיה לא הבדלתי בין אופי החוליות השונות המרכיבות אותה : מקורות תנאיים, אמוראיים ודברי התלמוד . מטרתי בחלק זה הייתה להציג את הסוגיה השלמה, בלא להבליט בשלב זה את מקורותיה, וזאת כדי לא להסיח את דעתו של הקורא מהיצירה הסופית . דיון בחוליות המרכיבות את הסוגיה ובמקורותיה נעשה במסגרת הפירוש . 3 . מקבילות ומראי מקום בחלק השלישי ציינתי את המקבילות ואת מראי המקום לחוליות ולפסוקים הנזכרים 5 המקבילות צוינו לפי מספרי השורות של הסוגיה בנוסח הפנים . במקום שהמקבילהבסוגיה . מתייחסת רק לחלק מן השורה ציינתי בתחילת ההפניה חלק זה . ההפניות לבבלי הובאו בסתם, בלא ציון המילה 'בבלי', אלא אם כן הובאה לפניה מקבילה מהספרות התנאית . ההכרעה בשאלה מה מוגדר כמקבילה איננה חד משמעית, ומה שנחשב מקבילה בעיני פלוני, לא בהכרח ייחשב כך בעיני אלמוני . השתדלתי ללכת בזה בדרך ממוצעת . מחד גיסא ציינתי גם למקבילות ענייניות, אף שאין הן מקבילות מילוליות, וכן למקבילות חלקיות, לעיתים גם של ביטוי קצר . מאידך גיסא נמנעתי מלהפנות למקורות הקשורים לסוגיה רק 4 ראו רוזנטל, תולדות ( = עיונים, עמ' 241 - 276 ) ; ברודי, ספרות הגאונים ; זוסמן, תורה שבעל פה ; רוזנטל, על הקיצור, עמ' 791 - 796 ; דנציג, מתלמוד על פה ; סבתו ושושטרי, סוגיות שהוגהו ; פוקס, תלמודם, עמ' 48 - ,86 174 - ,179 והספרות הרשומה במחקרים אלו . 5 ההפניה לירושלמי צוינה הן לפי פרק והלכה כמצוין בכתב יד ליידן, הן לפי דף ועמוד בדפוס ונציה, הן לפי טור ושורה במהדורת האקדמיה .
|
|