|
|
עמוד:14
מבוא [ 14 ] לבין אלה שבהם הוא אינו מוזכר ברור שכל העדים הם של אותו חיבור, ומחברו על פי העדויות דלעיל הוא רש"י . ב . ציטוטי ראשונים : הראשונים מהמאה הי"ב ואילך מרבים לצטט פירוש זהה או כמעט זהה לפירוש שלפנינו למסכת סוכה ומביאים את הדברים בשם רש"י, כדלהלן פרק חמישי . משמע שגם לדעתם מחבר הפירוש הוא רש"י . ג . תכונות הפירוש : הפירוש למסכת סוכה כתוב בסגנון פירוש רש"י לתלמוד . נביא כמה ראיות לדברינו . 1 . הפירוש מלווה את הסוגיה מתחילתה ועד סופה ומפרש פירוש מקומי על דרך הפשט, בניגוד לפירוש בעלי התוספות המתמקד רק בנושאים נבחרים בסוגיה ומרבה להשוות בינה לבין סוגיות אחרות בתלמוד . והנה, הפירוש לסוכה ארוך יחסית לפירושי רש"י לשאר המסכתות . דבר זה עולה כאשר אנו בוחנים את מספר המילים של הפירוש במסכתות אחדות לעומת מספר המילים בתלמוד באותן מסכתות . מתברר כי מספר המילים בפירוש לסוכה גבוה באופן יחסי ממספר המילים ברוב רובם של הפירושים האחרים . 3 האריכות נובעת מכמה תכונות : 4 א . ביאור רחב ומפורט . ניתן להבחין בכך מתוך השוואת הפירוש כאן לפירוש רש"י במקומות מקבילים . 5 ביאור רחב מצוי כשמדובר בחישובים מתמטיים : היינו סוגיית סוכה העשויה ככבשן ( סוף ז ע"ב - תחילת ח ע"ב ) , 3 מבדיקת הנתונים במאגר פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר - אילן נמצא שבמסכת סוכה על כל מילה בתלמוד יש 53 . 1 מילים בפירוש . להלן היחס בין המילים של רש"י למילים בתלמוד במסכתות אחרות : ברכות : 59 . ,0 שבת : 14 . ,1 עירובין : 52 . ,1 פסחים ( ללא פרק ערבי פסחים ) : 4 . ,1 יומא : 04 . ,1 ראש השנה : 99 . ,0 ביצה : 52 . ,1 מגילה : 77 . ,0 חגיגה : 87 . ,0 יבמות : 17 . ,1 כתובות : 07 . ,1 סוטה : 07 . ,1 גיטין : 2 . ,1 קידושין : 14 . ,1 בבא קמא : 96 . ,0 בבא מציעא : 14 . ,1 בבא בתרא ( פרקים א - ב ) : 89 . ,0 סנהדרין ( ללא פרק חלק ) : 15 . ,1 מכות ( פרקים א - ב ) : 92 . ,0 שבועות : 16 . ,1 עבודה זרה : 02 . ,1 זבחים : 64 . ,1 מנחות ( ללא פרקים ז - י ) : 2 . ,1 חולין : 55 . ,1 בכורות : 2 . ,1 ערכין : 12 . ,1 תמורה : 42 . ,1 כריתות : 07 . ,1 נדה : 21 . 1 . הרי שרק במסכתות זבחים וחולין כמות המילים של רש"י גבוהה יחסית מאשר בפירוש לסוכה, ואף במסכתות אלה הכמות היחסית גבוהה רק במעט מבסוכה . אומנם אין לסמוך על נתונים אלה בלבד בקביעה אם פירוש למסכת מסוימת ארוך, כי יש גורמים רבים העשויים להשפיע על אורך הפירוש, כגון כמות דברי האגדה במסכת, שכן רש"י לא האריך בפירוש לאגדות . זאת ועוד : במאגר הנזכר מדובר בנוסח דפוס וילנא ולא בנוסח המקורי של הפירוש . 4 בעניין זה מובא בספר מהרי"ל, עמ' שעו : 'אמר מהר"י סג"ל דהוא שאל מגדול אחד אמאי האריך רש"י ושאר פוסקים במסכת סוכה ועירובין יותר מבשום מסכתא, והשיב לו לפי שדיניהם רחוקים מדעת הבריות, כגון גודא אסיק גודא אחית ודין לבוד ודופן עקומה ולחי וקורה שמתירין את המבוי, והרבה כהאי גוונא אשר קשה לדעת סברתם, להכי חזרו הפרשנים להבינם ולהשכילם לכל' . כאן מתבארת אריכות הלשון בפירוש למסכתות סוכה ועירובין בכך שמצויים בהן נושאים קשים להבנה הטעונים ביאור רחב . אך אריכות הלשון בפירוש לסוכה מצויה במקומות רבים ולא רק בסוגיות הטעונות ביאור רחב . 5 למשל הביאור לסוגיה בתחילת דף כד ע"ב לעומת ביאור רש"י לסוגיה המקבילה בגיטין כא ע"ב . הביאור לסוגיה בסוכה כה ע"א לעומת ביאור רש"י לאותה סוגיה בברכות יא ע"א . וכן הביאור למשפט בדף לד ע"א 'עשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני' לעומת ביאור רש"י למשפט זה
|
|