|
|
עמוד:יג
יוליה רובנוביץ' : שקיעת הגיבורים יג ערמומי שאינו נרתע מלהיעזר במעשי כישוף להשגת מטרותיו . והחשוב מכל, רוסתם הוא משענת מלכי איראן הפונים אליו בעת צרה וצורך ; הוא משרת אותם מבחירה ולא מכפייה והם תלוים בחסדיו ובכובד אלתו . לעומתו, אספנדיאר מגלם את אתוס הגבורה הדתית הצעירה . הדבר עולה בבירור מן האופן שהוא בוחר להציג את עצמו אל מול רוסתם באומרו : 'מָתְנַי 21 השליחות הדתית של אספנדיאר נטועה חזק חָגַרְתִּי בַּעֲבוּר הַדָּת, / וְהָעוֹלָם טִהַרְתִּי מִכּוֹפְרִים' . בנאמנותו המוחלטת למלך גושתאספ, מאמץ הדת החדשה, ונתפסת על ידו כמצווה דתית : הציות לעקרונות הדת והציות למלך הם היינו הך . אמנם אספנדיאר מעריך את רוסתם על מעשיו ושירותו, אך יחסו אליו נע בין הערצה לפטרונות . לעתים אף אין הוא מהסס לעלוב בו, בין אם כשאינו מזמין אותו לסעוד עמו ובין אם כשהוא מבזה את אביו זאל, אשר נדחה על ידי 22 באופן ציורי מומחש אביו משום היותו לבקן והציפור סימורג גידלה אותו יחד עם גוזליה . ההבדל בין שני סוגי הגבורה — המיתית הקדמונית והדתית הצעירה — בסצנת המשתה באוהלו 23 הנסיך ואנשיו חוזים משתוממים ברוסתם בולע נתחי צלי כבש בשלמותם של אספנדיאר . ושותה יין — גביע אחר גביע — מבלי להשתכר . בראות רוסתם כי המלצר מוהל את היין 24 החזק במים, הוא פונה אליו בתוכחה : 'מַדּוּעַבּוֹאַתָּה מוֹהֵל הַיַּיִן, / וּמַחֲלִישׁהַכֹּחַהַיָּשָׁן ? ' . בקריאה מטפורית, רוסתם הענק הוא היין הנושן והעז, שאותו בא להחליש הסדר הדתי החדש שאספנדיאר הוא סמלו . רוסתם חש היטב את רוחות השינוי הנושבות סביבו . בשני מונולוגים נוסטלגיים — אחד המופנה לאוהל המלכותי של אספנדיאר והאחר לכלי-הנשק שלו עצמו, על פי דפוס אפי מוכר — הוא מבכה את העבר המהולל ואת ערכי העידן שתם ונגוז לנגד עיניו, 'כִּי עַל הַכֵּס 25 רסתם אמנם יוצא מהדו-קרב המכריע עם אספנדיאר כשידו על העליונה, יוֹשֵׁב אִישׁלֹא רָאוּי' . אך אין זה הניצחון של הישן על החדש אלא תעתוע בלבד . בהורגו את אספנדיאר יורש העצר בעזרת תחבולת הכישוף שהציפור סימורג מלמדת אותו, רוסתם שלא מרצון סותם את הגולל על שליחותו ארוכת השנים בשירות המלכוּּת האיראנית . גושתאספ איש המדון משיג את חפצו : הוא ממית את בנו אספנדיאר בידי רוסתם ודוחק את רוסתם למרוד במלוכה — כל זה כדי לשמור על שררה מוחלטת . על ערש דווי אספנדיאר אינו חוסך מילות תוכחה על מעשה אביו בעל 'הנפש האפלה' . גם אצילי החצר מפנים עורף לגושתאספ ומגנים אותו כמי שהביא כלימה על כס איראן . אך הגינוי החריף ביותר מגיע מבַּשוּתַן, בנו הצעיר של גושתאספ ואחי אספנדיאר, המטיח באביו מילים קשות : אַתָּה בָּזֹאת בְּנַפְשְׁךָפָּגַעְתָּ, / כִּי מִנָּסִיךְנִשְׁמַת אַפּוֹגָּזַלְתָּ . תְּבוּנָה וָזֹהַר רָחֲקוּמִמֶּךָּ , / וְכִגְמוּלְךָיָשִׁיב לְךָאֱלוֹהַּ . נִשְׁבַּר הַגַּב אֲשֶׁר עָלָיו נִשְׁעַנְתָּ, / וּמֵעַתָּה אֲוִיר תִּתְפּשֹׂכַּפְּךָ . בְּשֶׁל הַכֵּס הִקְרַבְתָּאֶת בִּנְךָ, / לוּלֹא תֵּדַע עוֹד עֲטָרָה וָאשֶׁר ! מָלְאָה תֵּבֵל זֵדִים וּבְנֵי-בְּלִיַּעַל, / וְלֹא תַּחְזִיק בַּכֶּתֶר עַד עוֹלָם . 26 לְךָיָבוּזוּבָּעוֹלָם הַזֶּה, / וְגַם בְּיוֹם הַדִּין לֹא תִּנָּקֶה . 21 שם, עמ' 374 , בית 3079 . 22 לסיפור זה, ראו : כרך ראשון, עמ' 97 — 105 . 23 ראו כאן, עמ' 377 — 378 . 24 שם, עמ' 378 , בית 3192 . 25 שם, עמ' 380 , בית 3279 . 26 שם, עמ' 403 , בתים 3971 — 3976 .
|
|