יוליה רובנוביץ: שקיעת הגיבורים

עמוד:י

יוליה רובנוביץ' : שקיעת הגיבורים י 5 חשוב להדגיש כי תיאור הופעתו מתקופת השושלת הסאסאנית ( שלטה בשנים 224 – 651 ) . של זרתושטרא וחלק הארי של סיפור הלחימה בארג'אספ ב'ספר המלכים' אינם פרי עטו של פירדוסי עצמו כי אם של קודמו, המשורר דַקיקי . דקיקי היה בין הראשונים בחצר השושלת הסאמאנית ( שלטה בשנים 819 – 1005 ) בבוכרה שניסה את קולמוסו בחיבור פואמה על תולדות מלכי איראן הטרום-אסלאמית . על פי הידוע לנו, דקיקי הספיק לחרוז מעט יותר מאלף בתי 6 שיר לפני שנרצח בשנת 976 לערך . האם החלטתו של פירדוסי לשבץ את בתי השיר הללו ביצירתו נבעה ממשאלת לבו להעניק קול למשורר שנעקר מהעולם בדמי ימיו ( 'עַתָּה דְּבָרוֹאַשְׁמִיעַקֳבָל עַם, / כִּי חַי אֲנִי, וְהוּא, קוֹלוֹ 7 האם עשה בהם שימוש מהתל ותועלתני כדי להבליט — בעיני הפטרון — את הכישרון נָדַם' ) ? הפואטי המופלג שלו עצמו לעומת כישוריו הרפים לכאורה של קודמו ( 'בָּדַקְתִּי חֲרוּזָיו — כּוֹשְׁלִים הָיוּ, / הַרְבֵּה בָּתִּים מָטִים לִפֹּל מָצָאתִי . / / אוֹתָם כְּמוֹמִכְּתַב הַיָּד הֶעְתַּקְתִּי, / יִרְאֶה הַמֶּלֶךְ 8 או שמא מונח ההסבר ברגישויות הדתיות ובשיקולים הפרגמטיים של כִּי עֶרְכָּם לֹא רָב' ) ? פירדוסי המוסלמי, אשר נתן לאחר לגולל את נרטיב ייסודה של הדת הזורואסטרית ? באופן זה הרחיק את עצמו מנושא שהיה עלול להצית את זעמו של הסולטן מחמוד מגזנה ( שלט בשנים 999 – 1030 ) , שלו הקדיש את הפואמה ושנודע באדיקותו הסונית ובמלחמות הקודש 9 שלו בכופרים . בהקשר זה ראוי לציין, כי 'ספר המלכים' אמנם עוסק בדברי הימים של איראן לפני האסלאם, לרבות תקופת השושלת הסאסאנית שאימצה את הדת הזורואסטרית כדת רשמית של הממלכה, אך לא נמצא בו ביטויים ברורים לתפיסות זורואסטריות מובהקות . אמנם פירדוסי משתמש במילים ובמושגים שמקורם בדת הזורואסטרית ( למשל, שמות של ישויות אלוהיות, חודשים, חגים, טקסים, חפצים הקשורים בפולחן ) , אולם אוצר מילים זה מרוּקן כמעט לחלוטין ממשמעותו הדתית המקורית . פירדוסי פעל בתקופה שבה כבר השתרש האסלאם היטב במרחב האיראני . המיעוט הזורואסטרי התקיים — מזה ארבע מאות שנה — כבני חסות ( אַהְל אל-דֽ'מַּה ) , והשפה הפרסית האמצעית, שבה חוברו רוב הכתבים הדתיים, הייתה נהירה לשכבה דקה שהלכה והתמעטה של כהני הדת בלבד . אך טבעי הוא שהידיעות על עקרונות הדת והפולחן הזורואסטריים הגיעו אל פירדוסי — או ליתר דיוק, אל המקור העיקרי שעליו 10 הבחנה זו הסתמך — בתיווך אסלאמי כשהן מהולות לרוב בתפיסות דתיות מוסלמיות . חשובה כאשר אנו פונים אל אחד הסיפורים המרתקים והפיוטיים של 'ספר המלכים', המהווה 11 הגדה זו משתרעת את ליבת הכרך שלפנינו — 'הגדת הקרב בין אספנדיאר לרוסתם' ( טו ב ) . על כמעט אלפיים בתי שיר ונסובה סביב שני נושאים מרכזיים . 5 על חיבור זה, ראו : בויס 1989 . 6 עליו ועל פעילותו הספרותית, ראו : ח'אלקי-מטלק 1993 . לחטיבה שחיבר וששובצה בתוך ה'שאה- נאמה', ראו כאן, עמ' 271 — 305 . 7 שם, עמ' 271 , בית 13 . 8 שם, עמ' 305 , בתים 1009 — 1010 . 9 על השושלת הגזנווית והסולטאן מחמוד, ראו, לדוגמה : בוסוורת' 1963 . מחמוד לא גילה עניין בפואמה של פירדוסי והיא לא זכתה להערכה בחצר הגזנווית . לדיון בסיבות האפשריות לאדישותו של מחמוד, ראו : שהבאזי 1991 , עמ' 77 — 103 ; עסכרי 2016 , עמ' 8 — 18 . 10 שאול שקד מתייחס להיבט זה בהקדמתו לכרך הראשון של התרגום . ראו : עמ' כז - כח . לבחינתם של שרידי התפיסות הזורואסטריות ב'שאה-נאמה', ראו : גזנפרי 2011 . 11 ראו כאן, עמ' 351 — 406 .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר