רקע היסטורי

עמוד:11

מבוא לתיאטרון הקוּדִיָאטָם׀ 11 של אולם כזה הייתה מרובעת או מלבנית, והוא כלל מפלס מוגבה 24 מעט אשר שימש במה למופע ומפלס לקהל שמנה עד מאה איש . עם מוסדות אחרים שהתפתחו במקדש ושימשו כלי חשוב לקידום מעמדו הדתי, הכלכלי והפוליטי, היו הקוּדִיָאטָם ומבצעיו 25 לחלק אורגני מהפעילות הטקסית, ומופעיהם העלו את קרנו . תמיכת המקדש וכוהניו באומנים ובבני משפחתם הבטיחה את 26 כיצד התפתחה זיקהפעילותה הרציפה של המסורת התיאטרונית . בין שני גופים שכביכול נבדלים זה מזה : אחד בעל אופי אסתטי ובידורי, והאחר פולחני ודתי ? לצד ההתנהלות הפולחנית היומיומית של הבְּרָאהְמָנִים במקדש, נוצר במקדשי קֵרָלָה מעמד חדש של שרתי מקדש ( Ampalavāsī , 'דרי מקדש' ) , שמילאו תפקידים מגוונים במקדש . היו שרתים שארגנו את פעילות המקדש בתחומי החינוך, התרבות והאומנות, היו ששימשו בלוגיסטיקה של הפולחן, לרבות טיאוט המתחם והכנת זרי פרחים, והיו אחרים שניהלו את פעילותו 27 עם הראשונים נמנו בְּרָאהְמָנִיםהכלכלית והארגונית ואת נכסיו . מקסטת צַ'אקְיָאר שתפקידם היה להעלות מופעים שנערכו במתחם המקדש וכללו שירה, נגינה וריקודים . הם סיפרו סיפורים 28 הצַ'אקְיָאר הופיעומהאפוסים ודקלמו סיפורים על אלים ואלות . על הבמה עם נשים, נַנְיָאר ( Naṅṅyār ) , ונגנים מקסטת נַמְבְּיָאר ( Nampyār ) . מראשית דרכו של הקוּדִיָאטָם שיחקו הצַ'אקְיָאר בתפקידי גברים ונשים, הנַנְיָאר — תפקידי נשים, והנַמְבְּיָאר תופפו בתופים 24 66 – 59 . Gopalakrishnan 2011, pp Paulose 2017, pp . 22 – 23 25 Enros 1995, p . 275 26 27 רוב שרתי המקדש היו בְּרָאהְמָנִים, גברים ונשים כאחד, שירדו בסולם החברתי מאחר שנישאו לבני זוג ממעמד נמוך משלהם . ראו Johan 2011 b, p . 248 ; Paulose 2017, pp . 18 – 19 28 בספר היסטורי למחצה על תולדות קֵרָלָה מן המאה השבע עשרה, שחובר במָנִיפְּרָוָאלָם, יש תיאור מפורט של התפקידים שמילאו שרתי המקדש . ראו 136 – 135 . Veluthat 2013, pp

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר