|
|
עמוד:10
10 | ה צ ב י / ה א ו ר — העיתון היומי הראשון הירושלמי . שיריזלי סבר שירושלים של 1908 , ואף ארץ ישראל היהודית ( והעברית ) כולה, אינן בשלות עוד ליומון . 2 אולם לא איש כבן יהודה יוותר . בגיליונות ספטמבר 1908 חזר והדגיש שעד סוף החודש יראה אור העיתון היומי . הוא נקט כמה פעולות, ובהן פנייה אל ציבור הקוראים ואנשי העסקים ביישוב היהודי הזעיר של אז שיסייעו ליומון החדש . בגיליון ערב ראש השנה תרס"ט נקראו אנשי העסקים שלא להחמיץ את ההזדמנות, שכן "המנויים הולכים ומתרבים מיום ליום והעיתון היומי יהיה ביד כל איש בעירנו ובכל ארצנו ולכן הוא האמצעי הטוב ביותר להודיע ולפרסם בפני כל הקהל, כל דבר, כל סחורה חדשה וכיוצא בזה" . 3 בן יהודה גם הזעיק ארצה את בנו הבכור, בן ציון, הידוע יותר בכינויו איתמר בן אב"י, כדי שזה יקבל עליו את העריכה המעשית של היומון החדש . בן אב"י, "הילד העברי הראשון", החל לכתוב בגיל צעיר, והוא סייע לאביו ולאימו החורגת, חמדה בן יהודה, בהוצאת העיתון המשפחתי . תקופות ארוכות שהה באירופה ולמד שם על בוריה את מלאכת העיתונות המודרנית . "מציצנות" נוסח 1909 ב- 30 בספטמבר 1908 ( ה' בתשרי תרס"ט ) , כאמור, ראה אור הגיליון הראשון של העיתון היומי הראשון בארץ . קוראיו הופתעו לגלות כי השם "השקפה" נעלם ואת מקומו תופס השם החדש-ישן "הצבי" . בהסכם "הפרדת הכוחות" שנחתם בין בן יהודה לשיריזלי, נותר בידי שיריזלי הרישיון להוציא עיתון בשם "השקפה" ובן יהודה חזר לשם המקורי של עיתונו, "הצבי", שגיליונו הראשון ( במתכונת שבועית ) הופיע עשרים וארבע שנה לפני כן . העיתון היומי נשא מִספור חדש, שהופיע הן במספרים והן באותיות עבריות . בן יהודה היה העורך הראשי, וכבר בגיליון השישי נמסר כי איתמר בן אב"י חזר לארץ, והוא נכנס מייד לתפקיד העורך בפועל . בגיליונות שהופיעו אחר כך נכתב בראש הגיליון, לצד הלוגו בעברית ובאותיות לטיניות ( HAZEVI ) , כי העורך הראשי הוא אליעזר בן יהודה והעורכים הם חמדה בן יהודה ואיתמר בן אב"י . בתוך זמן קצר ידעו הכול שהעורך האמיתי הוא איתמר בן אב"י בן העשרים ושש . 2 על התנגדותו של שיריזלי להפיכת העיתון ליומון, ראו אלידע, עיתונות הסנסציה, עמ' 74 - 75 . 3 השקפה, גיליון 106 , ערב ראש השנה תרס"ט .
|
|