|
|
עמוד:13
| 13 | גנסין סטייל היפתחות רספטיבית למודוסים שונים, חדשים, מפתיעים לקריאה . "גנסין סטייל" הוא פרי ניסיון מתמשך לקרוא ולחשוב את גנסין, אל מול הסטייל שלו ומבעדו . את סיפור חייו של גנסין אפשר להתחיל ולספר בדרכים שונות . אפשר, למשל, להתחילו מהסוף : ממותו של גנסין בטרם עת ממחלת לב קשה בגיל שלושים ושלוש שנים וארבעה חודשים ; ממודעות האבל, רשימות הזיכרון ויצירות השירה והפרוזה לזכרו אשר מילאו את עמודי העיתונים היהודיים בפולין בימים ובשבועות שלאחר מותו וביטאו משהו מן ההלם שתקף את עולם הספרות העברית עם לכתו של הסופר הצעיר, השתקן והנחבא אל הכלים ; או מהלווייתו מרובת המשתתפים, שנערכה ב - 7 במרץ 1913 בבית הקברות היהודי בוורשה ומשכה אליה מאות מקרב החוגים הספרותיים והציבור הרחב, ועליה העיר במרירות דוד פרישמן, ידידו הקרוב, "אין דבר . הלא באו לחלוק לו את הכבוד האחרון . ריבונו - של - עולם, לו רק חלקו לו קצת גם איזה כבוד ראשון . . . " . 8 את סיפור חייו של גנסין אפשר לספר גם כסיפור של דור שלם — דור ראשית המאה בספרות העברית, דור הסופרים התלושים, ה"בודדים במועדם" שאינם מוצאים לא מקום ולא מנוח, דור התהייה שבלב התחייה, שגנסין היה הן נציגו המובהק והן מְתַעדוֹ הספרותי הגדול . 9 ואפשר 8 דוד פרישמן, "א . נ . גנסין ( ליום השלושים למותו ) ", רתוק ( עורכת ) ( לעיל, הערה 6 ) , עמ' 39 ; נדפס לראשונה בתוך הצפירה, לט, 69 , 1913 . 4 . ,4 ושוב בתוך יוסף חיים ברנר ( עורך ) ( לעיל, הערה 6 ) , עמ' 96 – 99 . וראו בעניין זה את מאמרו הנוגע ללב של אבנר הולצמן, "מצבתו של גנסין", תמונה לנגד עיני, תל אביב : עם עובד, 2002 . 9 ראו למשל דן מירון, בודדים במועדם : לדיוקנה של הרפובליקה הספרותית העברית בתחילת המאה העשרים, תל אביב : עם עובד, 1987 ; נורית גוברין, תלישות והתחדשות : הסיפורת העברית בראשית המאה ה - 20 בגולה
|
|